Page 143 - Step and repeat document 1
P. 143
חפץ c llk rxd oeyl ixeqi` zekldחיים fw
miigd xewn
שנה מעוברת -י"ד חשון ,כ"ג אדר א' ,ג' תמוז. ש :inei gel 19 .שנה פשוטה -י"ד חשון ,י"ג אדר ,י"ג תמוז.
ְ .fו ָכל ֵאלּוּ ַהִדּי ִנין ֶשׁ ָכּ ַת ְבנוּ הוּא ַדְּוָקא ְבּ ִאישׁ ֲא ֶשׁר ִמ ְנ ָהגוֹ ְוַדְרכּוֹ ְל ִה ְת ָחֵרט
ַעל ֲח ָט ָאיו) ,כט( ֲא ָבל ִאם ָבּ ַח ְנ ָתּ ֶאת ַדְּרכּוִֹ ,כּי ֵאין ַפּ ַחד ֱא ֹל ִהים ְלֶנֶגד
ֵעיָניוְ ,ו ָת ִמיד ִי ְתַי ֵצּב ַעל ֶדֶּרֹ לא טוֹבְ ,כּמוֹ ַהפּוֵֹרק ֵמ ָע ָליו ֹעל ַמ ְלכוּת
ָשׁ ַמִים ,אוֹ ֶשׁ ֵאינוֹ ִנְז ָהר ֵמֲע ֵבָרה ַא ַחתֲ ,א ֶשׁר ָכּל ַשׁ ַער ַעמּוֹ יוְֹד ִעים ֶשׁ ִהיא
ֲע ֵבָרהְ ,דּ ַהְינוּ ֵבּין ֶשׁאוֹ ָתהּ ָהֲע ֵבָרה ֶשׁהוּא רוֹ ֶצה ְלַגלּוֹתָ ,ע ָשׂה ַהחוֹ ֵטא ַכּ ָמּה
ְפּ ָע ִמים ְבּ ֵמ ִזיד ,אוֹ ֶשׁ ָע ַבר ְבּ ֵמ ִזיד ַכּ ָמּה ְפּ ָע ִמים ֲע ֵבָרה ַא ֶחֶרת ַה ְמֻפְר ֶס ֶמת ַל ֹכּל
ֶשׁ ִהיא ֲע ֵבָרהִ ,אם ֵכּן מוּ ָכח ִמֵנּהּ ֶשׁ ֹלּא ֵמֲח ַמת ֶשָׁגּ ַבר ִי ְצרוֹ ָע ָליו ָע ַבר ַעל
ִדּ ְבֵרי ה'ִ ,כּי ִאם ִבּ ְשִׁרירוּת ִלבּוֹ הוּא הוֹ ֵלְ ,ו ֵאין ַפּ ַחד ֱא ֹל ִהים ְלֶנֶגד ֵעיָניו,
ָל ֵכן ֻמ ָתּר ְל ַה ְכ ִלימוֹ )ל( וּ ְל ַס ֵפּר ִבּ ְגנוּתוֹ ֵבּין ְבּ ָפָניו וּ ֵבין ֶשׁ ֹלּא ְבּ ָפָניו.
miig min x`a
) .zpga m` la` (hkהוא מדברי רבינו יונה הנ"ל ,שאוסרת לגלות ,לא איירי ,רק במי שעבר
במאמר רי"ח ורי"ט .ומה שכתבנו 'או אינו עבירה פעם אחת לבד ,ואיננו עדיין בכלל 'חנפים'
נזהר' וכו' ,כן מוכח מפשטיות דבריו ,וכן כתב בספר מטעם זה ,פן גבר יצרו עליו בפעם אחת ,וכמו
יד הקטנה .ומה שכתבנו 'צריך לשפטו לצד החוב' ,שכתבנו למעלה ,ולא שייך בענין זה להתיר ,כדי
כן כתב רבינו יונה במאמר רי"ח ,והרמב"ם פרק א' שישמרו הבריות על להבא מללכת בדרכיו .לא כן,
אם עשה עבירה כמה פעמים ,דעל ידי זה הוא יוצא דאבות )משנה ו'(.
מכלל 'עמיתך' ונכנס בכלל 'כת חנפים' ,התירו חז"ל ) .ezepba xtqle (lעיין ברבינו יונה במאמר רי"ט
לפרסם גנותו ,כדי שיזהרו הבריות ממנו על להבא שכתב' :ואשר לא שת לבו לדבר ה' מותר כו'
מללכת בדרכיו .וכיון שאין כונת המספר לספר ולהודיע תועבותיו כו' ועוד אמרו מפרסמין' כו'.
בגנותו ,וכמו שנכתוב לקמן בס"ק ל"ב ,רק לתועלת ומשמע מלשונו ,דזה אין ידוע לכל ,ואם כן לכאורה
הנ"ל שיצא מזה לשאר אנשים ,לכן מותר ,ואין קשה ,נהי דבאמת רשע הוא ,הא על כל פנים איכא
חשדא על המספר שיחשדו אותו למוציא שם רע.
לתפשו בענין כזה להמספר ,ללשון הרע. אם לא שנאמר ,דרבינו יונה לא איירי במה שכתב
,`edeכעין מה שכתב רבנו יונה לקמן במאמר רכ"ח,
שאין לתפוש ללשון הרע ,על מי שמפני קנאת 'ואינו נזהר מעבירה אחת' וכו' ,רק בעבר מתחלה
בפרסום עבירה אחרת כמה פעמים ,אם כן נתחזק האמת ,סיפר על אחד החמס שעשה לרעהו ,עיין שם.
בעיני הכל לרשע גמור ,ולכך מותר לספר אפילו וכן ,לפי טעם השני שפירש"י ביומא )פ"ו ,(:דלכך
תועבות אחרות שעבר עליהן בסתר ,דתו ליכא צריך לפרסם את החנפים ,שאם יבוא עליהן עונש מן
חשדא על המספר הזה .אבל באמת זהו דוחק השמים ,ידעו הכל שצדיק ה' יתברך ,גם כן שייך
בלשונו ,וגם ממאמר רי"ח במה שכתב' :ובחנת את דברינו ,כיון דכונת המספר הוא לתועלת זה ,התירו
דרכו וכו' ולגלות על חטאתיו' וכו' ,משמע דמתיר לספר אפילו ביחידי ושלא בפני בית דין ,כדי שלא
לגלות בכל גווני ,באיש כזה ,ואם כן הדרא קושיא יצמח לעתיד חילול השם חס ושלום.
cerיש לומר ,דבאיש כזה ,אין שייך שיהיה נחשד לדוכתין ,הא איכא חשדא.
המספר למוציא שם רע ,דבודאי תיכף כשיעיינו mle`eכד מעיינינן שפיר ,נראה פשוט ,דלכך מותר
לפרסם לכל בכל גווני ,דהגמרא שם בפסחים העולם אחריו ,ימצאו בו הרבה דברים של גנאי ,ויסור
