Page 142 - Step and repeat document 1
P. 142
חפץ c llk rxd oeyl ixeqi` zekldחיים ew
miigd xewn
ֵעִדים ,וּ ֻמ ָתּר ְלַרבּוֹ ִל ְשׂ ֹנא אוֹתוֹ ֲעבוּר ֶזה וּ ְל ִה ְתַר ֵחק ֵמ ֶח ְבָרתוַֹ ,עד ֲא ֶשׁר
ִיָוַּדע לוֹ ֶשׁ ָשּׁב ִמַדְּרכּוֹ ָהָר ָעהֲ ,א ָבל ָאסוּר ְלַרבּוֹ ְל ַס ֵפּר ָדּ ָבר ֶזה ַלֲא ֵחִרים,
ְדּ ָלא ֲעִדיף ֵמ ִאם ָר ָאה ְבּ ַע ְצמוֹ ,וּ ְכמוֹ ֶשׁ ָכּ ַת ְבנוּ ְל ֵעיל ְבּ ָס ִעיף ד'.
ְ .eו ִנְר ֶאה ִלי עוֹדְ ,בּ ִאישׁ ֲא ֶשׁר ִמ ְשׁ ָפּטוֹ ִל ְשׁנוֹת ְבּ ִאַוּ ְלתּוְֹ ,דּ ַאף ִאם ַרבּוֹ
ֵאיֶננּוּ ָצנוּ ַע ָכּל ָכְּ ,ו ֶא ְפ ָשׁר ֶשִׁיּ ְתַוַדּע ִמ ֶמּנּוּ ֶל ָהמוֹןֲ ,א ָבל הוּא ִאישׁ
ֶשְׁדּ ָבָריו ִי ְהיוּ ִנ ְשׁ ָמ ִעין ְבּתוֹ ָכ ָחה ְל ַהחוֹ ֵטאֶ ,שׁ ֹלּא ִי ְשֶׁנה עוֹד ְבּ ִאַוּ ְלתּוֶֹ ,א ְפ ָשׁר
ַגּם ֵכּן ֶשׁ ֻמּ ָתּר ְלַגלּוֹת לוֵֹ ,כּיָון ֶשׁ ַכָּוַּנת ַה ְמ ַס ֵפּר הוּא ְלתוֹ ֶע ֶלת ַהחוֹ ֵטא ְו ֹלא
ְלַגנּוֹתוֹ.
§ַ dY¨ r© eנֲח ֹזר ְל ִע ְנָיֵננוּ ַהַנּ"לַ ,דֲּא ִפלּוּ ִאם ָראוּהוּ ְשַׁנִים ְבּ ֵעת ֲע ִשַׂיּת ַה ֵח ְטא,
ְוהוּא ִאישׁ ֶשָׁנֵּקל לוֹ ִל ְשׁנוֹת ְבּ ִאַוּ ְלתּוַֹ ,אף ַעל ִפּי ֵכן ֵאין ֻמ ָתּר ַרק
ְלַגלּוֹת ְלַדָיֵּני ָה ִעיר ְו ֹלא ַלֲא ֵחִריםִ ,כּי ַעל ָכּל ָפּ ִנים ֲה ֹלא ֹלא ְר ִאינוּהוּ
ֶשׁ ָע ַבר ַעל ֶזה ָה ִאסּוּרַ ,רק ַפּ ַעם ַא ַחת ,אוּ ַלי ָגּ ַבר ָאז ִי ְצרוֹ ָע ָליוְ ,ו ַא ַחר
ָכָּ שׁב ִבּ ְתשׁוּ ָבה ְוֶנֱאַנח ִבּ ְמִרירוּת ֵלב ַעל ֶזהַ ,על ֵכּן ֹלא ָי ָצא ַהחוֹ ֵטא
ֲעַדִין ִמ ְכּ ַלל "ֲע ִמי ֶתָ "בֶּזה.
miig min x`a
לעת עתה וירחק מחברתו ,עד שיודע לו ששב מדרכו 'מהו למימרא ליה לרבו למישנא ליה ,אמר ליה אי
הרעה ,לא כן אם יספר ליתר ההמון ,יתפרסם לעיניהם מהימן ליה לרבו כבי תרי לימא ליה ,ואי לא ,לא
לגנאי ולבזיון לעד ,אף אחר שישוב לה' וינחם על
רעתו ונסלח לו .אבל אם יספר לחכם צנוע הנ"ל ,אם לימא ליה'.
יודע לו ששב מדרכו הרעה ,יאהבהו ולא יזכור לו
עונותיו הראשונים .וכל דברינו תמצא בדברי רבינו wcwceרבינו יונה בדבריו 'כשני עדים' ,משום
יונה כשתדקדק בו .וכן מוכח מלשון הגמרא דפסחים דקשה ליה ,הא לשון הרע אסור לקבל
הנ"ל ,דקאמר 'מהו למימרא ליה לרביה למישנא ולהחליט אפילו משנים ויותר ,וכמו שנביא אם ירצה
ליה' ,משמע דרק זה בלבד שרי ליה לרבו ,אבל לא השם לקמן בכלל זה )במ"ח סק"ל ד"ה ודע( ,והאיך
מתיר הגמרא לרבו לשנאו עבור זה ,על זה כתב
לספר לאחרים. 'כדברי שני עדים' ,לומר דכל כך מהימן בלבו דבריו
בלי פקפוק ,כשני עדים שאין אחריהם כלום ,ונאריך
inl s` ,jk xg` zelbl xeq` eaxc ,il d`xpe
בזה אם ירצה השם לקמן בכלל ז' ,עיין שם.
,micr ipy ixack el oin`iyמשום דודאי
כשיתודע להשני שלא ראה בעצמו ,רק ששמע oi`eלהקשות ,מה בין מספר לרבו ,למה שכתבנו
מאחר ,לא יאמין לו תו כדברי שני עדים ,על עצם לעיל בסעיף ד' ,דאפילו אם שנים ראו באחד
המעשה ,מטעם שהמספר הראשון אינו נאמן לו כל דבר עוולה ,אסורין לספר ,פן עשה תשובה ,וכאן
כך ,ואם כן ממילא יחשב הוא למוציא שם רע, נמי .זה אינו ,דכאן נמי אין מותר לספר סתם ,אפילו
לאיש דמהימן ליה כבי תרי ,רק אם הוא איש סוד
והשומע למקבל. וצנוע ,אשר לא יספר ליתר ההמון ,רק ישנא אותו
