Page 138 - Step and repeat document 1
P. 138

‫חפץ ‪ c llk rxd oeyl ixeqi` zekld‬חיים‬              ‫‪aw‬‬

                                            ‫‪miigd xewn‬‬

‫ָה ִעיר ֵאין ְלַגלּוֹת‪ְ ,‬ו ַאף ֶשֵׁיּשׁ ִאתּוֹ ֵעד ֵשׁ ִני ְל ָה ִקים ָדּ ָבר )ְדּ ִאי ֹלא‪ְ ,‬בּ ָלאו ָה ִכי‬
‫) ְבּ ֹלא ָכּ‪ָ (‬אסוּר ְלַגלּוֹת‪ִ ,‬כּי ֲאסוִּרין ַהַדָּיּ ִנים ְל ַהֲא ִמין ִלְד ָבָריו‪ְ ,‬וַיֲח ִזיקוּ אוֹתוֹ ַרק‬
‫ְל ַב ַעל ָלשׁוֹן ָהָרע‪ ,‬וּ ְכמוֹ ֶשִׁנּ ְכ ֹתּב ַא ַחר ָכּ‪ֵ ,(‬כּיָון ֶשׁ ֹלּא ִי ְהֶיה תּוֹ ֶע ֶלת ִמָדּ ָבר‬
‫ֶזה‪ַ .‬רק ָצִרי‪ְ ‬להוֹ ִכי ַח אוֹתוֹ )יז( ֵבּינוֹ ְל ֵבין ַע ְצמוֹ‪ַ ,‬על ֲא ֶשׁר ִה ְמָרה ֶאת ֱא ֹל ָהיו‬
‫ְבּ ֶח ְטאוֹ‪ְ ,‬ו ֶשִׁיְּר ֶאה ִל ְג ֹדּר ֶאת ַע ְצמוֹ ִמ ָכּאן ְו ֵאי ָל‪ֵ ‬מ ַה ִסּבּוֹת ֶשֱׁה ִביאוּהוּ ָלֶזה‪,‬‬

                                          ‫ְכֵּדי ֶשׁ ֹלּא ָיבוֹא עוֹד ִליֵדי ֵח ְטא‪.‬‬

‫§‪ַ xd¥ G¨i¦e‬המּוֹ ִכיחוֹ ְלַד ֵבּר לוֹ ְבּ ָלשׁוֹן ַר ָכּה ְכֵּדי ֶשׁ ֹלּא ַי ְכ ִלי ֶמּנּוּ‪ְ ,‬כִּד ְכ ִתיב )ַוִיּ ְקָרא י"ט‬
             ‫י"ז(‪" :‬הוֹ ֵכ ַח תּוֹ ִכי ַח ֶאת ֲע ִמי ֶת‪ְ ‬ו ֹלא ִת ָשּׂא ָע ָליו ֵח ְטא"‪.‬‬

‫)יח( §‪ֶ lk¨ e‬זה ֶשׁ ָכּ ַת ְבנוּ הוּא ֲא ִפלּוּ ִאם הוּא ַרק ָאָדם ֵבּינוֹ ִני ִבּ ְשׁ ָאר ְדּ ָבִרים‪,‬‬
‫ְו ָכל ֶשׁ ֵכּן ִאם הוּא ִאישׁ ַתּ ְל ִמיד ָח ָכם ִויֵרא ֵח ְטא‪ַ ,‬א‪ַ ‬ע ָתּה ָגּ ַבר‬

‫‪miig min x`a‬‬

‫אפילו תלמיד לרב‪ .‬ועוד ממה שאמרו בערכין )ט"ז‪(:‬‬     ‫חוץ לבית דין‪ ,‬הדיינין אינן עדיפין מאנשים דעלמא‪,‬‬
‫'אמר ר' יוחנן בן נורי‪ ,‬הרבה פעמים לקה עקיבא על‬    ‫ומותרים רק לחוש לבד‪ ,‬ועל כן צריך עיון בזה אם‬
‫ידי לפני רבן גמליאל' וכו' )ואין לדחות‪ ,‬משום דר'‬   ‫חייבין להוכיחו‪ ,‬ואם ירצה השם נבאר במקום אחר‬
‫עקיבא בגדר תלמיד היה‪ ,‬דהלא מסיים על זה קרא‪,‬‬
‫והוספתי בו אהבה‪ ,‬לקיים מה שנאמר )משלי ט' ח'(‪:‬‬                                          ‫)כלל ז' ס"ג([‪.‬‬
‫"הוכח לחכם ויאהבך"‪ ,‬משמע דבכל גווני צריך‬
‫להוכיח לחכם(‪ .‬חדא‪ ,‬דיש לומר דאיירי בדיני‬          ‫‪ cere‬ראיה‪ ,‬ממה שהובא בחושן משפט בסימן כ"ח‬
‫ממונות‪ ,‬ואמרינן שם )בברכות י"ט‪' (.‬אבל בממונא עד‬   ‫ס"א בהג"ה‪' :‬ועד אחד לא יעיד וכו'‪ ,‬אבל אם‬
‫דמהדר למריה'‪ .‬ועוד יש לומר‪ ,‬דדוקא למחר ולאחר‬      ‫כבר נעשה האיסור לא יעיד‪ ,‬דאינו כי אם כמוציא‬
‫זמן צריך להחזיק בודאי שעשה תשובה‪ ,‬וכדמשמע‬         ‫שם רע על חבירו'‪ .‬משמע בהדיא‪ ,‬דבשנים מותר‬
‫לישנא 'אם ראית וכו' בלילה‪ ,‬אל תהרהר אחריו‬         ‫להעיד בכל גווני‪ .‬ודוחק גדול לומר דמיירי דוקא‬
‫ביום‪ ,‬שבודאי עשה תשובה'‪ ,‬אבל בעת מעשה גופא‪,‬‬       ‫בהתרו בו‪ ,‬ועוד‪ ,‬דמאי שייך בזמן הזה התראה‬
                                                  ‫וקבלת התראה‪ ,‬אלא ודאי כמו שכתבנו‪ ,‬כיון דיש‬
                             ‫בודאי חייב להוכיחו‪.‬‬
                                                                         ‫נפקא מינה בזה לאחר זמן‪.‬‬
‫`‪lecb oeir jixv ,dphwd cidc oicd xwira ,mpn‬‬
                                                  ‫)‪ .'eke dkx oeyla 'eke envr oial epia (fi‬רבינו‬
‫`‪,izrc zeiprl d`xpc ,eixack dkld m‬‬                ‫יונה במאמר ר"כ‪ ,‬והרמב"ם בפרק ו' מהלכות‬

‫‪`l la` ,zekf cenil oiprl wx `ed `xnbd oicc‬‬                                          ‫דעות הלכה ח'‪.‬‬

‫‪.dgked ly `ziixe`c dyr zevnn df ici lr xehtl‬‬      ‫)‪ .'eke df lke (gi‬בגמרא ברכות )י"ט ע"א(‪ ,‬ורבינו‬
                                                            ‫יונה במאמר רט"ו ורי"ט‪ ,‬עיין שם‪.‬‬

‫וכהאי גוונא מצאתי לענין אחר בתשובת חות יאיר‬       ‫‪ ,rce‬דכתב בספר יד הקטנה בפרק ט' מהלכות‬
‫הנ"ל בסימן ס"ב‪ ,‬וזה לשונו שם באמצע התשובה‪:‬‬        ‫דיעות שלו בדין כ"ד‪egikedl elit` xeq`c ,‬‬
‫'דלא נלמד מזה לפסולי עדות‪ ,‬רק שנשאר בפסלותו‬
‫עד שנדע שעשה תשובה‪ ,‬ונראה לי אפילו אם הוא‬         ‫‪,d`xie xqen zgkez jxca elit` ,envr oial epia‬‬
‫תלמיד חכם‪ ,‬דאמרו רבותינו ז"ל אל תהרהר אחריו‬
                                                  ‫‪ .daeyz dyr i`ceay iptn‬ולא תקשה עליו ממה‬
                                                  ‫שאמרו בבבא מציעא )ל"א‪ (.‬דמצות הוכחה הוא‬
   133   134   135   136   137   138   139   140   141   142   143