Page 137 - Step and repeat document 1

‫חפץ ‪ c llk rxd oeyl ixeqi` zekld‬חיים ‪`w‬‬

‫‪miigd xewn‬‬

‫ִבּ ְשׁ ָאֵרי ְדּ ָבִרים‪ֶ ,‬שַׁדְּרכּוֹ ְל ִה ְשׁ ַתּ ֵמּר ַעל ִפּי ָה ֹרב ֵמ ַה ֵח ְטא‪ ,‬וּ ָבֶזה ֹלא ָראוּהוּ‬
‫ֶשׁ ִנּ ְכ ַשׁל‪ַ ,‬רק ַפּ ַעם ַא ַחת ַבּ ֵסּ ֶתר ‪ֲ -‬אסוִּרין ְלַגלּוֹת ֶאת ֶח ְטאוֹ ַלֲא ֵחִרים‪) ,‬טו(‬
‫ֲא ִפלּוּ ֶשׁ ֹלּא ְבּ ָפָניו‪ְ ,‬ו ַה ְמַג ֶלּה אוֹתוֹ‪ָ ,‬אשׁוֹם ָא ַשׁם ַעל ֶזה‪ִ ,‬כּי אוּ ַלי ַהחוֹ ֵטא‬
‫ַההוּא ָשׁב ִמַדְּרכּוֹ ָהָר ָעה‪ִ ,‬ויגוָֹניו ְבַּרֲעיוָֹניו ַעל ֶזה ַה ֵח ְטא‪ְ ,‬והוּא ְנשׂוּא ָעוֹן‬
‫ִל ְפֵני ה'‪ִ ,‬כּי ִעַקּר ַה ְתּשׁוּ ָבה ְל ִפי ְמִרירוּת ַה ֵלּב‪ .‬וּ ְכ ֶשְׁיּ ַס ֵפּר ֶזה ֶאת ַה ֵח ְטא‬
‫ִל ְפֵני ֶה ָהמוֹן‪ִ ,‬י ְהֶיה ְלבוּז וּ ְלָקלוֹן ְבּ ֵעיֵני ֶהם‪ַ ,‬א ַחר ֲא ֶשׁר ִנ ַחם ַעל ָר ָעתוֹ ְו ִנ ְס ַלח‬
‫לוֹ ַעל ֲעוֹנוֹ‪ַ ,‬על ֵכּן ֶיֱח ָטא ְו ָא ֵשׁם ָהֱאִויל ַה ַמְּז ִכּיר ֲעוֹנוֹ‪) .‬טז( ַוֲא ִפלּוּ ְלַדָיֵּני‬

‫‪miig min x`a‬‬

‫)‪ .eipta `ly elit` (eh‬וכל שכן‪ ,‬אם ביישו‪ -‬חס רבה איכא‪ ,‬דבשלמא להמון‪ ,‬אין שום תועלת‬

‫ושלום‪ -‬בזה בפניו בפני רבים‪ ,‬עלול הוא מאוד בהגילוי‪ ,‬ושמא עשה תשובה‪ ,‬ויתבזה בעיניהם חנם‬

‫להיות עבור זה בכלל )בבא מציעא נ"ט‪' (.‬המלבין פני וכנ"ל‪ ,‬אבל לבית דין‪ ,‬יש תועלת‪ ,‬דבזה הוא נעשה‬

‫חבירו ברבים‪ -‬אין לו חלק לעולם הבא'‪ ,‬אם באמת פסול לעדות ולשבועה‪ ,‬כיון דאיירינן בדבר המפורסם‬

‫בישראל לאיסור‪ ,‬ולא אמרינן שמא שב לענין זה ‪-‬‬ ‫שב החוטא על זה במרירות לבו לפני ה'‪.‬‬

‫‪ mc` lr ef dxiar el extiq mixg` m` oiprlc ,rce‬כל זמן שלא נתברר‪ ,‬וכמו שכתוב בספר חות יאיר‬
‫‪ ,mpin`dl xzen m` ,`zyd opixii`c ,ipepia‬בסימן ס"ב‪ ,‬עיין שם‪.‬‬

‫‪ `le‬מיבעי אם יש עתה שום תועלת לבן ישראל‪,‬‬ ‫‪e` mipyn rny m` elit`c ,'f llka onwl epxxia‬‬
‫במה שהוא יפסל לעדות ולשבועה‪ ,‬בודאי הם‬
‫מחוייבים להעיד‪ ,‬אפילו אם אותו בן ישראל‪ ,‬אין‬ ‫‪ ,hilgdl `le ,yegl wx el xzen oi` ,xzei‬כיון‬
‫תובע אותם‪ ,‬וכמו שכתוב בספר שער המשפט בסימן‬ ‫שהוא חוץ לבית דין‪ ,‬וממילא דאסור להיות לו שונא‬
‫כ"ח )סק"ב(‪ ,‬אלא אפילו אם אין עתה שום תועלת‬ ‫עבור זה‪ ,‬רק יהיה הדבר אצלו לעת עתה כמו 'חשש'‬
‫לישראל מזה‪ ,‬אפילו הכי‪ ,‬אין איסור אם יספרו לבית‬
‫בעלמא‪.‬‬

‫‪ lke‬שכן דאסור לו לסמוך על דבריהן‪ ,‬לענין לילך‬

‫ולספר דבר זה בפני אחרים‪ ,‬ובפרט שביררנו דין‪ ,‬כיון דיוכל להיות נפקא מיניה מזה למחר וליומא‬

‫בפנים‪ ,‬דאפילו הרואין הראשונים אין להם לגלות‪ .‬אוחרא‪ ,‬במה שהבית דין ידעו‪ ,‬שעבר על איסור ‪-‬‬

‫שנפסל לעדות ולשבועה‪ ,‬והמספרים מכונים לזה‪.‬‬ ‫)‪ .zelbl oi` xird ipiicl elit`e (fh‬שזה לשון‬
‫דהכלל בלשון הרע ‪ -‬אם באמת עשה פלוני דבר‬ ‫רבינו יונה במאמר רי"ט‪' :‬כי האמנם‪ ,‬אם גזל‬
‫עוולה ‪ -‬תלוי בהמספר‪ ,‬אם מכוין לגנותו של חבירו‪,‬‬ ‫האדם או עשק את עמיתו‪ ,‬חייב להעיד על זה‪ ,‬כדי‬
‫או לתועלת היוצא מזה‪ ,‬וכמו שכתבנו כמה פעמים‪.‬‬ ‫שישיב הגזלה אשר גזל על פי שנים עדים‪ ,‬ואם אין‬

‫‪ oke‬מוכח קצת מלשון הרבינו יונה גופא‪ ,‬דלעיל‬ ‫שם זולתי עד אחד‪ ,‬שבועה תהיה בין שניהם‪ .‬אבל‬
‫לענין סיפור להמון‪ ,‬במאמר רט"ו כתב‪:‬‬ ‫אם ראה כי נכשל חבירו בדבר ערוה‪ ,‬או באחת מן‬
‫'והמגלה אותו אשם אשם על זה' וכו'‪ ,‬וכאן במאמר‬ ‫העבירות‪ ,‬אין ראוי שיעיד על זה חנם ללא תוכחת‪,‬‬
‫רי"ט דאיירי דאף להשופטים אין לגלות‪ ,‬לא כתב‬ ‫גם כי יש אתו עד שני להקים דבר'‪ ,‬עד כאן לשונו‪.‬‬
‫לשון זה‪ ,‬ואדרבה כתב‪' :‬ואם משפטו לשנות באולתו‬ ‫משמע בהדיא מדבריו‪ ,‬דאפילו להדיינים אין לגלות‪.‬‬
‫טוב שיגידו לשופטי העיר'‪ ,‬משמע דאם אין משפטו‪,‬‬ ‫וכן כתב בפירוש בספר מנורת המאור )כלל ד' ח"א‬
‫לא טוב לכתחלה‪ ,‬אבל אין בזה אשם ]והדיינים‬
‫צריכין להאמין ולהחליט הדבר כדין קבלת עדות‪ ,‬אם‬ ‫פ"א(‪ ,‬עיין שם‪.‬‬

‫‪dfa oi` ,oic zial ielibd lrc ,il d`xp mewn lkne‬‬

‫`‪ .dlgzkl oekp oi`c wx ,jk lk xeqi‬וטעמא מעידים לפניהם בבית דין‪ ,‬אבל אם מספרין לפניהם‬