Page 132 - Step and repeat document 1
P. 132

‫חפץ ‪ c llk rxd oeyl ixeqi` zekld‬חיים‬                                                  ‫‪ev‬‬

                                            ‫‪miigd xewn‬‬

‫שנה מעוברת ‪ -‬י"א חשון‪ ,‬כ' אדר א'‪ ,‬ל' סיון‪.‬‬  ‫§‪c ll¨ M‬‬

                                                   ‫ש‪ :inei gel 16 .‬שנה פשוטה ‪ -‬י"א חשון‪ ,‬י' אדר‪ ,‬י' תמוז‪.‬‬

‫¦‪lr© oETz¦ e§ .mFwO¨ l© mc¨`¨ oiA¥ n¦ rx¨d¨ oFWl¨ xEQ`¦ x`© Ÿai§ df¤ ll¨ k§ A‬‬
                     ‫‪.mit¦ ir¦ q§ a"i FaE ,df¤ `h§ g¥‬‬

‫`‪ָ .‬אסוּר ְל ַס ֵפּר ַעל ֲח ֵברוֹ‪ֲ ,‬א ִפלּוּ ֶשׁ ֹלּא ְבּ ָפָניו‪ְ ,‬והוּא ֱא ֶמת‪ָ ,‬דּ ָבר ֶשִׁיּ ְת ַבֶּזּה‬
‫ַעל ְיֵדי ֶזה‪ְ .‬ו ָלא ִמ ָבּ ֵעי )ְו ֵאין ָצִרי‪ ‬לוֹ ַמר( ִבְּד ָבִרים ֶשׁל ְגַּנאי ְבּ ָע ְל ָמא‪ְ ,‬כּגוֹן‬
‫)א( ִל ְז ֹכּר ָע ָליו ַמֲע ֵשׂה ֲאבוֹ ָתיו וּ ְקרוֹ ָביו אוֹ ִל ְז ֹכּר ָע ָליו ַמֲע ָשׂיו ָהִראשׁוִֹנים‪,‬‬

                                            ‫‪miig min x`a‬‬

‫)`( ‪ .eilr xekfl‬שערי תשובה לרבינו יונה במאמר ‪xtqnd m` ,xzen f` ,mc` meyl xtqi `l i`cea‬‬

‫רי"ד בסופו‪rneydl ok mb xikn `ede ,dfa ezepbl oiekzd `l oiekn epi` m` elit`c ,d`xpe .‬‬

‫‪.df xear eipira dpbzi `ly `l ,dzr xtqn `edy in lv` mbe ,dfa ezefal‬‬

‫‪ `le rneydl xakn xikn `edy oebk ,df ici lr dfazi‬תקשה על דברינו‪ ,‬ממה שכתב רבינו יונה‬

‫במאמר רי"ד בשערי תשובה‪ ,‬וזה לשונו‪' :‬ואם‬           ‫‪eiyrn iptn dfd daeyz lrad rxbi `l elv`y ,dfd‬‬

‫‪ didy dnn ,eizea` dyrn iptn e` mipey`xd‬יספר ויודיע את תועבות אבותיו בפני בני אדם שלא‬

‫‪ ,dfk oipr xtql xeq` ikd elit` ,dfl mcew ewifgn‬בפניו להבאיש את ריחו' וכו'‪ .‬ומשמע ‪ -‬אבל אם לא‬

‫כיון דאם היו מספרין לו את מעשיו הראשונים או את נתכוין לבזותו בזה ‪ -‬שרי‪ .‬דזה אינו‪ ,‬דרבינו יונה רצה‬

‫מעשה אבותיו בפניו‪ ,‬בודאי היה מתבייש בזה‪ ,‬לנקוט בזה המאמר המתחלת מעצם איסור לשון הרע‪,‬‬

‫כדמצינו בבבא מציעא )נ"ט‪ (.‬בדוד‪ ,‬שאמר שאם היו החלק החמור שנמצא בו‪ ,‬וכמו שביאר אחר כך‬

‫מקרעין לו בשרו לא היה דמו שותת‪ ,‬ממילא אסור בעצמו במאמר רט"ז‪ ,‬וזה לשונו‪' :‬והמספר לשון הרע‬

‫לספר עליו זה שלא בפניו‪ ,‬דדבר כזה אם יתפרסם שתים הנה קוראותיו‪ ,‬הנזק והבושת אשר יגרום‬

‫בפני ההמון‪ ,‬יוכל להיות סיבה להזיק לו בממונו‪ ,‬או לחבירו‪ ,‬ובחירתו לחייב ולהרשיע את חבירו' וכו'‪.‬‬

‫ובזה הדין דאיירינן‪ ,‬יש בו חלק אחד מהם‪ ,‬והוא הנזק‬          ‫על כל פנים להצר לו‪.‬‬

                                ‫‪ enke‬שכתב הרמב"ם בהלכותיו )דעות פרק ז' הלכה ה'( או הבושת וכנ"ל‪.‬‬
‫וזה לשונו‪' :‬והמספר דברים שגורמים אם ‪ rcze‬דבמאמר רט"ו לא התיר רבינו יונה לגלות‬

‫באיש שאני מסתפק בו שמא עשה תשובה‪,‬‬                 ‫נשמעו איש מפי איש להזיק לו בגופו או בממונו או‬

‫להצר לו‪ ,‬או להפחידו‪ ,‬הרי זה לשון הרע'‪ .‬וכוונת רק לחכם צנוע אשר לא יספר ליתר ההמון‪ ,‬רק‬

‫הרמב"ם‪ ,‬אפילו אם אין כוונתו לגנותו בזה‪ ,‬וכמו הרחק ירחיק מחברתו עד אשר יוודע לו ששב‬

‫שהביא הכסף משנה שם מקור לדין הרמב"ם ממעשה מדרכו הרעה‪ .‬ומשמע‪ ,‬אבל אם החכם ההוא אינו‬

‫דיהודא בן גרים בשבת )ל"ג‪ ,(:‬וכפירש"י שם )ד"ה צנוע‪ ,‬אף דכונת המספר בסיפורו להחכם לא היה‬

‫וסיפר( שיהודה בן גרים לא התכוין חס ושלום לגנות לבזות לאותו פלוני‪ ,‬רק שיתרחק החכם לעת עתה‬

‫בזה לר' שמעון בן יוחאי‪ ,‬רק לפי תומו סיפר זה מחברתו‪ ,‬אף על פי כן אינו רשאי‪ ,‬משום דמהחכם‬

‫בביתו‪ ,‬וממילא נתודע אחר כך‪ ,‬והכי נמי דכותיה‪ m` .‬יתגלה אחר כך לאנשים אחרים‪ ,‬כיון דהוא אינו‬

‫‪ xy` ,repv mkg `ed el xtqn `edy yi`dy `l‬צנוע‪ ,‬ויגרום על ידי זה ביוש לחבירו בחנם‪ ,‬פן עשה‬
   127   128   129   130   131   132   133   134   135   136   137