Page 129 - Step and repeat document 1
P. 129

‫חפץ ‪ b llk rxd oeyl ixeqi` zekld‬חיים ‪bv‬‬

                                             ‫‪miigd xewn‬‬

‫שנה מעוברת ‪ -‬י' חשון‪ ,‬י"ט אדר א'‪ ,‬כ"ט סיון‪.‬‬         ‫ש‪ :inei gel 15 .‬שנה פשוטה ‪ -‬י' חשון‪ ,‬ט' אדר‪ ,‬ט' תמוז‪.‬‬

‫‪ְ .f‬וַדע עוֹד ְכּ ָלל ָגּדוֹל ְו ִעָקּר ְבּ ִע ְנָי ִנים ֵאלּוּ‪) ,‬ח( ִאם הוּא רוֹ ֶאה ְל ָאָדם‪,‬‬                      ‫‪5‬‬
‫ֶשִׁדּ ֵבּר ָדּ ָבר אוֹ ָע ָשׂה ַמֲע ֶשׂה‪ֵ ,‬בּין ִמ ַמּה ֶשּׁ ֵבּין ָאָדם ַל ָמּקוֹם אוֹ ִמ ַמּה‬
‫ֶשּׁ ֵבּין ָאָדם ַלֲח ֵברוֹ‪ְ ,‬וֵישׁ ִל ְשׁ ֹפּט ְדּ ָברוֹ וּ ַמֲע ֵשׂהוּ ְל ַצד ַהטּוֹב וּ ְל ַצד ַהְזּכוּת‪,‬‬
‫ִאם ָה ִאישׁ ַההוּא ְיֵרא ֱא ֹל ִהים ‪ִ -‬נ ְת ַחֵיּב ָלִדין אוֹתוֹ ְל ַכף ְזכוּת‪ֲ ,‬א ִפלּוּ ִאם‬
‫ַהָדּ ָבר ָקרוֹב ְונוֹ ֶטה ֵא ֶצל ַהַדּ ַעת יוֹ ֵתר ְל ַכף חוֹ ָבה‪ְ .‬ו ִאם הוּא ִמן ַה ֵבּינוִֹנים‪,‬‬
‫ֲא ֶשׁר ִיָזֲּהרוּ ִמן ַה ֵח ְטא וּ ְפ ָע ִמים ִי ָכּ ְשׁלוּ בּוֹ‪ִ ,‬אם ַה ָסּ ֵפק ָשׁקוּל ‪ָ -‬צִרי‪ְ ‬ל ַהטּוֹת‬
‫ַה ָסּ ֵפק וּ ְל ַה ְכִריעוֹ ְל ַכף ְזכוּת‪ְ ,‬כּמוֹ ֶשׁ ָא ְמרוּ ַרַז"ל ) ַשָׁבּת קכ"ז‪ַ ' :(:‬הָדּן ֶאת ֲח ֵברוֹ‬
‫ְל ַכף ְזכוּת ‪ַ -‬ה ָמּקוֹם ְיִדיֵנהוּ ְל ַכף ְזכוּת'‪) ,‬ט( ְוהוּא ִנ ְכָנס ִבּ ְכ ַלל ַמֲא ָמרוֹ‬

                                             ‫‪miig min x`a‬‬

‫שיועילו מעשיו‪ ,‬אך לבסוף לא עלה הדבר כן‪ .‬אבל ‪'aeh xac ea `vnp ik mc`d gayle ,miryt lk lr‬‬

‫כן מוכח מהרמב"ם שזה לשונו בפרק ז' מהלכות וכו'‪ .‬מכל זה נלמוד‪ ,‬שסיפור דבר גנות על חבירו אף‬

       ‫אם לא יזיקו כלל בזה‪ ,‬מכלל עון לא נפקא‪.‬‬       ‫דיעות )הלכה ב'(‪' :‬ויש עון גדול מזה עד מאוד‪ ,‬והוא‬
                                                    ‫בכלל לאו זה‪ ,‬והוא המספר בגנות חבירו‪ ,‬אף על‬
‫‪ dne‬שכתב הרמב"ם שם בהלכה ה'‪' ,‬והמספר דברים‬          ‫פי שאומר אמת'‪ .‬וגם הסמ"ג כתב כלשון הזה‪ ,‬ולא‬
‫שגורמים אם נשמעו' וכו'‪ ,‬היינו אפילו אם לא‬           ‫הזכירו שום רמז תנאי לזה‪ ,‬מזה משמע דטעמם‬
‫יספר בגנותו כלל‪ ,‬רק שעל ידי דבריו נסבב לזה‪ ,‬וכמו‬    ‫משום זה גופא‪ ,‬דהתורה אינה רוצה שישראל אחד‬
‫שכתב הכסף משנה ראיה לדין זה דהרמב"ם ממעשה‬           ‫יגנה את חבירו‪ .‬וכן מוכח משערי תשובה במאמר‬
‫דר' יהודא בן גרים )שבת ל"ג‪ ,(:‬ושם לא נתכוין‬         ‫רט"ז‪ ,‬וזה לשונו‪dpd mizy - rxd oeyl xtqnde' ,‬‬
‫לגנותו בזה לר' שמעון בר יוחאי כי סיפר רק בביתו‬
                                                    ‫‪,exiagl mexbi xy` zyade wfpd ,eize`xew‬‬
               ‫וכמו שפירש רש"י שם )ד"ה וסיפר(‪.‬‬      ‫‪.'mci`l ezgnye eixag z` riyxdle aiigl ezxigae‬‬
‫)‪ .mc`l d`ex `ed m` (g‬רבינו יונה בשערי‬
‫תשובה במאמר רי"ח‪ .‬ומה שכתב 'אם האיש‬                 ‫ובענינינו דאיירינן‪ ,‬על כל פנים ענין רע א' מהנ"ל‬
‫ההוא ירא אלהים' וכו'‪ ,‬פשוט דמקורו הוא מברכות‬                                                ‫נמצא בו‪.‬‬

                            ‫)י"ט‪' (.‬אם ראית' וכו'‪.‬‬  ‫‪ dfe‬לשון רבינו יונה בשערי תשובה במאמר רי"ז‪:‬‬
‫)‪ .jxazi exn`n llka qpkp `ede (h‬רבינו יונה‬
‫בשערי תשובה כתב )שם( וזה לשונו‪' :‬והיא‬               ‫'ואמר שלמה ע"ה )במשלי י"ד ט'(‪" :‬אוילים יליץ‬
                                                    ‫אשם"‪ ,‬כי יחפש מומי בני אדם ואשמתם ויתן בהם‬

‫דופי‪ ,‬ולא ידבר לעולם בשבח ודבר טוב הנמצא בם מצות עשה מן התורה‪ ,‬שנאמר )ויקרא י"ט ט"ו(‬
‫וכו'‪ ,‬ואמרו רבותינו )קידושין ע'‪' (.‬כל הפסול פוסל' "בצדק תשפוט עמיתך"'‪ .‬ודברינו הוא מהסמ"ג‬
‫ואינו מדבר בשבחו של עולם‪ ,‬ודרכו לפסול בני אדם והסמ"ק שכתבו שדבר זה נכלל במצות עשה ד'בצדק‬

‫במומו‪" .‬ובין ישרים רצון"‪ zeqkl mixyid jxc ik ,‬תשפוט עמיתך'‪ .‬וכן כתב הרמב"ם בספר המצות‬

‫מה שאין כן בזה‪ ,‬אף אם לא אהנו מעשיו‪ ,‬אינו יוצא מכלל עון לשון הרע‪ ,‬וכמו שכתבנו מהגמרא דעל זה‬
‫היה בא המעיל לכפר‪ ,‬ועל כרחך משום דעצמיות הדבור של גנות על חבירו הוא עון בפני עצמו‪ ,‬לבד מה‬

          ‫שלפעמים מסובב על ידי זה היזק לחבירו‪ .‬וזהו לדעתי מקור לדברי הרמב"ם שכתבנו אחר כך‪.‬‬
   124   125   126   127   128   129   130   131   132   133   134