Page 127 - Step and repeat document 1
P. 127

‫חפץ ‪ b llk rxd oeyl ixeqi` zekld‬חיים ‪`v‬‬

                                            ‫‪miigd xewn‬‬

‫‪ִ .c‬אסּוּר ִספּוּר ָלשׁוֹן ָהָרע הוּא ֲא ִפלּוּ ִאם )ג( ֵאין ְמ ָב ֵאר ְבּ ֵעת ַה ִסּפּוּר‬
‫ֶאת ָה ִאישׁ ֶשׁהוּא ְמַד ֵבּר ָע ָליו‪ַ ,‬רק הוּא ְמ ַס ֵפּר ְס ָתם‪ ,‬וּ ִמתּוֹ‪ִ ‬ע ְנַין‬
‫ַה ִסּפּוּר ִנ ְשׁ ָמע ְל ַהשּׁוֹ ֵמ ַע ַעל ֵאיֶזה ִאישׁ ִכֵּוּן ַה ְמ ַס ֵפּר ַהֶזּה‪ִ ,‬בּ ְכ ַלל ָלשׁוֹן‬

                                                                ‫ָהָרע הוּא‪.‬‬

‫§‪ִ xz¥ Fie‬מֶזּה‪ֶ ,‬שֲׁא ִפלּוּ ִאם ְבִּד ְבֵרי ִספּוּרוֹ ֹלא ָהָיה )ד( שׁוּם ִע ְנַין ְגַּנאי ְכּ ָלל‪,‬‬
‫ַרק ֶשׁ ַעל ְיֵדי ְדּ ָבָריו ִנ ְס ַבּב ָר ָעה אוֹ ְגּנוּת ַלֲח ֵברוֹ‪ְ ,‬ו ַה ְמ ַס ֵפּר ַהֶזּה‬
‫ִנ ְת ַכֵּוּן ָלֶזה ְבַּר ָמּאוּתוֹ‪ַ ,‬גּם ֶזה ִבּ ְכ ַלל ָלשׁוֹן ָהָרע הוּא‪ְ ,‬וָד ָבר ֶזה ִנ ְקָרא‬

                ‫ְבּ ִפי ֲחַז"ל )ְירוּ ַשׁ ְל ִמי ֵפּ ָאה פ"א ה"א( ְבּ ֵשׁם ' ָלשׁוֹן ָהָרע ְבּ ִצ ְנ ָעא'‪.‬‬

‫שנה מעוברת ‪ -‬ט' חשון‪ ,‬י"ח אדר א'‪ ,‬כ"ח סיון‪.‬‬      ‫ש‪ :inei gel 14 .‬שנה פשוטה ‪ -‬ט' חשון‪ ,‬ח' אדר‪ ,‬ח' תמוז‪.‬‬

‫‪ְ .d‬וֵישׁ עוֹד ַהְר ֵבּה ֳא ָפ ִנים ְבּ ַבֲע ֵלי ָלשׁוֹן ָהָרע ַה ְמ ַס ְפִּרין ֶדֶּר‪ַ ‬ר ָמּאוּת‪.‬‬
‫ְוהוּא‪ֶ ,‬שׁ ְמּ ַס ְפִּרין ָה ִעְנָין )ה( ְל ִפי ֻתּ ָמּן ַעל ַח ְבֵרי ֶהן‪ְ ,‬כּ ִאלּוּ ֵאיָנם יוְֹד ִעין‬
‫ֶשָׁדּ ָבר ֶזה ֶשִׁדּ ְבּרוּ ָלשׁוֹן ָהָרע הוּא‪ ,‬אוֹ ֶשׁ ֵאלּוּ ַמֲע ָשׂיו ֶשׁל ְפּלוֹ ִני‪ָ ,‬כּל ֶזה‬

                                      ‫ְו ַכיּוֹ ֵצא ָבֶּזה ִבּ ְכ ַלל ָלשׁוֹן ָהָרע הוּא‪.‬‬

                                             ‫‪miig min x`a‬‬

‫)דברים כ"ד ט'( על פסוק זכור וכו'‪ ,‬וזה לשונו בסוף ‪ oi`e‬לומר‪ ,‬דהתם משום שנסבב לו היזק בממון‪ .‬כי‬

‫שם 'מלשין' אין להטיל עליו עבור זה‪ ,‬דאין זה‬       ‫דבריו‪' :‬אבל בכתוב הזה אזהרה גדולה להמנע ממנו‪,‬‬

‫בין בגלוי בין בסתר‪ ,‬בין במתכוין להזיק בין שאין בכלל אחוי אתיבנא דחבריה )הראה לאנסים את תבן‬

‫מתכוין להזיק כלל‪ ,‬וזו היא מצוה מכלל תרי"ג חברו( )ב"ק קי"ז‪ ,(.‬וכדמוכח בירושלמי דלא אמר עליו‬

‫ר' יוחנן רק דהוא בכלל לשון הרע‪ .‬ולענין לשון הרע‬            ‫מצוות'‪.‬‬

‫הלא כבר ידוע הוא מה שכתב הרמב"ם )דעות פרק ז'‬     ‫)‪ .x`an oi` (b‬זה נלמד ממעשה שהובא בירושלמי‬
                                                 ‫פרק א' דפאה הלכה א'‪ ,‬כי חבורה אחת‪ ,‬היה להן‬
‫הלכה ה'( ‪wfid mxeby xac ,`xwp rxd oeylc‬‬          ‫יום אחד לילך לקיבוץ אנגריא‪ ,‬והיה שם אחד נקרא‬
                                                 ‫בר חובץ‪ ,‬ונשתמט ולא עלה עמהם לאנגריא‪ ,‬ואמרו‬
‫‪ ,el xvdl e` oenna e` seba oecipdl‬וזהו מה‬        ‫זה לזה‪ ,‬מה נאכל היום‪ ,‬והשיב אחד‪ ,‬חובצא‪ ,‬הוא מין‬
           ‫שכתבנו בפנים‪' ,‬רעה או גנות לחבירו'‪.‬‬   ‫ממיני עדשים שהיה אז נקרא כך‪ ,‬ומתוך כך נזכרו‬

‫)‪ .i`pb oipr mey (c‬כההיא מעשה גופא דירושלמי‬
                            ‫הנ"ל בבן חובצא‪.‬‬

‫הנוגשים ואמרו‪ ,‬ייתי בר חובץ גם הוא לעבודת )‪ .onez itl (d‬הוא ברמב"ם פרק ז' מהלכות דעות‬

‫בהלכה ד'‪ ,‬עיין שם‪ .‬ודבר זה לשון הרע גמורה‬        ‫האנגריא‪ ,‬ואמר ר' יוחנן זה אמר לשה"ר בצינעא‪ .‬הרי‬

‫דאף שלא זכר שמו בפירוש‪ ,‬וגם לא דיבר עליו את הוא ולא אבק‪ ,‬שהרי דברי הרמב"ם אלו נובעים‬

‫עצם הענין שהיה במחשבתו עליו מה שהוא נשתמט מההיא מעשה דירושלמי הנ"ל‪ ,‬ובירושלמי לא אמר‬

‫מזה‪ ,‬רק זכר שם המאכל‪ ,‬וממילא נזכר שמו‪ .‬ועל דזהו אבק‪ .‬וכבר כתבנו לעיל בס"ק ב' בשם יד‬

‫אחת כמה וכמה בענינינו שמספר את עצם המעשה הקטנה‪ ,‬דמה שכתב הרמב"ם 'וכן המספר וכו' דרך‬

‫שחוק וכו''‪ ,‬זהו לשון הרע גמורה וכונת הרמב"ם‬                ‫עליו שבכלל לשון הרע הוא‪.‬‬
   122   123   124   125   126   127   128   129   130   131   132