Page 123 - Step and repeat document 1
P. 123
חפץ b llk rxd oeyl ixeqi` zekldחיים ft
miigd xewn
ְבּ ָפָניו ,אוֹ ֶשׁהוּא ְמ ַס ֵפּר ָלשׁוֹן ָהָרע ַעל ֲח ֵברוֹ ְבּ ָפָניו ַמ ָמּשַׁ ,גּם ֵכּן ָאסוּר,
ְו ָלשׁוֹן ָהָרע ִמ ְקֵּרי.
ֶ cv© a§ Eא ָחד ָגּדוֹל ִאסּוּרוֹ ְבּ ָפָניו ִמ ֶשּׁ ֹלּא ְבּ ָפָניוִ ,דּ ְב ָפָניוְ ,ל ַבד ִאסּוּר ָלשׁוֹן
ָהָרע ,הוּא ַמ ְל ִבּישׁ ֶאת ַע ְצמוֹ ַעל ְיֵדי ֶזה ְבּ ִמַדּת ָה ַעזּוּת ְו ַה ֻח ְצ ָפּה,
ְוהוּא ְמעוֵֹרר יוֹ ֵתר ְמָד ִנים ַעל ְיֵדי ֶזהְ .ו ַכ ָמּה ְפּ ָע ִמים ָבּא ַעל ְיֵדי ֶזה ַגּם
ֵכּן ִליֵדי ַה ְל ָבַּנת ָפּ ִנים ,וּ ְכמוֹ ֶשׁ ֶהֱאַר ְכנוּ ְל ֵעיל ַבּ ְפּ ִתי ָחה ְבּ ָלאו ְדּ" ֹלא ִת ָשּׂא
ָע ָליו ֵח ְטא"ַ .עֵיּן ָשׁם.
miig min x`a
לשנאותו ,כדאיתא בחושן משפט סימן רע"ב ,והוא לבין עצמו היה אסור לומר משום אונאת דברים ,כגון
גמרא בפסחים )קי"ג ,(:ואם כן תו איננו בכלל אם היה בעל תשובה לזכור לו מעשיו הראשונים ,או
'עמיתך' ,ולכך ממילא מותר לספר עליו גנות .והרי באדם בעלמא לזכור לו מעשה אבותיו וקרוביו ,או
שם באותו דף אמרו שנתן לו רב פפא מלקות לזיגוד בשאר דברים של דופי לגנותו .דזה בודאי אסור
עבור דיבורו שדיבר על טוביה שחטא ,הרי דגם זה לגנותו בענין זה בפני חביריו ,ואין לזה שום מעלה
הוא לשה"ר ,ואסור מן הדין לספר ,אף שיודע שהאמת במה שהיה אומרם בפניו כמאמר הספרי )תצא פיסקא
אתו ,והוא אומרו בפניו ,כיון שהוא מספר ביחידי, ס"ה( שהבאנו לעיל )עשין במ"ח א'( וזה לשונו' :זכור
ואין ראוי דבריו להתקבלֵ ,שׁם לשון הרע הוא על את אשר עשה ה' אלהיך למרים וכו' ,שאין הנגעים
באים אלא על לשון הרע .והרי דברים קל וחומר ,מה
דיבור זה. מרים שלא דברה אלא שלא בפניו של משה כך' וכו'.
ולענין זה אמרו בגמרא' :כל שכן דאיכא חוצפא
oi`eלומר דהתם מיירי שלא העיד בפניו .חדא, ולישנא בישא' ,דאופן זה הוא לשון הרע גמורה
דאמאי נגדיה רב פפא לזיגוד ,ולא קרי לטוביה האמור בתורה בכל מקום לאיסור ,כמו שכתוב בשערי
שיעיד זיגוד בפניו ,ועוד ,אין מקבלין עדות שלא בפני תשובה במאמר רי"ד ,ומה יועיל אם הוא משער
בעל דין ,ולישנא דגמרא משמע דאם היו מעידין בו שהיה אומרם בפניו ,כיון דבאמת דבר עוולה הוא
בשנים היו מקבלין עדותן .ועוד דקאמר אסהיד 'ביה' לגנותו בזה ,ועל ענין זה חס ושלום לא היה ר' יוסי
ולא קאמר עליה .וגם מתחלה קאמר' :ג' הקב"ה מסיים 'מימי לא אמרתי דבר וחזרתי לאחורי' ,דהוא
שונאן ואחד מהם הרואה דבר ערוה בחבירו ומעיד בו לשון הרע גמורה לכולי עלמא ,וגם יש בזה איסור
ביחידי' ,לישנא ד'מעיד בו' משמע בפניו ,והרי הקב"ה
יודע בודאי את אמיתת הדבר שהוא אמת ,ואפילו הכי אונאת דברים אם הוא אומרם בפניו.
הקב"ה שונאו עבור סיפורו. ,mbeאין לומר דר' יוסי איירי במעשה עצמו ,שראה
אותו שעבר עבירה שבין אדם למקום -דבזה
oi`eלומר ,דהגמרא לא איירי רק אם בא לבית דין גם כן יקשה ,דהרי מחוייב מן התורה להוכיחו,
ומעיד ,דמוכח שרצונו שיאמינו לו בהחלט ואפילו בשעת תוכחה צריך להוכיחו בלשון רכה ,כדי
כדרך עדות בית דין ,ועובר על 'לא יקום עד אחד שלא ילבין פניו ,ועל אחת כמה וכמה שלא להיות לו
באיש' ,אבל לא אם מספר לאנשים דעלמא ,דאפשר תיכף שונא עבור זה ולפרסם את קלונו ,וכמו
דכוונתו רק כדי שישמרו העולם ממנו ,ויאמינו לו רק שהארכנו בזה לעיל בכלל ב' בבאר מים חיים סק"א.
לחוש ,דאף דהתורה לא חילקה באיסור סיפור לשון
הרע בין לספר לבית דין ובין לשאר אנשים ,דהתורה oi`eלומר ,דאיירי ר' יוסי שראה אותו שעבר על לאו
איירי במי שהוא עדיין בכלל 'אחיך' ,אבל לא בזה דאורייתא ,והתרה אותו ולא שמע לדבריו ,דבזה מותר
דמותר לשנאותו.
