Page 140 - Step and repeat document 1
P. 140

‫חפץ ‪ c llk rxd oeyl ixeqi` zekld‬חיים‬                                                   ‫‪cw‬‬

                                             ‫‪miigd xewn‬‬

‫שנה מעוברת ‪ -‬י"ג חשון‪ ,‬כ"ב אדר א'‪ ,‬ב' תמוז‪.‬‬  ‫ש‪ :inei gel 18 .‬שנה פשוטה ‪ -‬י"ג חשון‪ ,‬י"ב אדר‪ ,‬י"ב תמוז‪.‬‬

‫‪ֲ .d‬א ָבל )כג( ִאם הוּא רוֹ ֶאה ֶשׁ ַהחוֹ ֵטא הוּא ֵמ ָהֱאִוי ִלים ַה ֵלּ ִצים ַהשּׂוְֹנ ִאים‬
‫ְלמוֹ ִכי ָחם‪ְ ,‬כִּד ְכ ִתיב ) ִמ ְשֵׁלי ט' ח'(‪ַ " :‬אל תּוֹ ַכח ֵלץ ֶפּן ִי ְשָׂנ ֶא ָךּ"‪ ,‬וּ ְבַוַדּאי‬

‫ֹלא ִי ְתַק ְבּלוּ ְדּ ָבָריו ְבּ ָא ְזָניו‪ַ ,‬וֲאָנ ִשׁים ָכּ ֵאלּוּ ְבָּנֵקל ָל ֶהם ִל ְשׁנוֹת ְבּ ִאַוּ ְל ָתּם‪,‬‬

                                         ‫‪miig min x`a‬‬

‫)‪ .d`ex `ed m` (bk‬עיקרו של הסעיף זה‪ ,‬הוא ‪ ,cere‬דידוע להמעיין היטב בהלכות אלו שלו‪ ,‬דזה‬

‫הדין דהדיינים‪ ,‬וגם מה שכתב אחר כך‪' :‬אבל‬      ‫מגמרא דפסחים )קי"ג‪ (:‬במעשה דזיגוד דאסהיד‬

‫בטוביה‪ ,‬עיין שם‪ .‬ורבינו יונה במאמר רי"ט כתב‪ ,‬וזה אם הוא עד אחד' וכו'‪ ,‬הוא הדין עצמו שכתב אחר‬

‫לשונו‪' :‬אמנם אם החוטא הוא מן האוילים אשר כך במאמר ר"כ‪ ,‬ושניהם מקורם מהא דפסחים )קי"ג‪(:‬‬

‫משפטם לשנות באולתם‪ ,‬טוב כי יגידו אל השופטים הנ"ל‪ ,‬ועיין שם שכתב 'ואם יש עד שני עמו ישמעו‬

‫לייסרו להפרישו מן האיסור' וכו'‪ .‬וביאורו לפי וכו' ולא ילבינו פניו ברבים‪ ,‬שנאמר )ויקרא י"ט י"ז(‬

‫דברינו‪ ,‬דהיינו אם לא יוכיחוהו אנשים חשובים‪ ,‬יוכל "הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא"'‪.‬‬

‫להיות שישנה עוד באולתו‪ .‬דאין לומר דכונתו הוא‪ ,‬ועתה‪ ,‬אם כונת רבינו יונה במה שכתב 'ואם משפטו'‬

‫שעשה כמה פעמים זה האיסור‪ ,‬דאם כן אינו בכלל וכו'‪ ,‬דהיינו שעשה כמה פעמים‪ ,‬אם כן הוא 'מומר'‬

‫'עמיתך'‪ .‬דהא רבינו יונה מיירי‪ ,‬באיסור המפורסם לזה‪ ,‬ואינו בכלל 'עמיתך'‪ ,‬וכמו שכתב הוא בעצמו‬

‫לכל‪ ,‬דאדפתח קאי‪ ,‬שכתב 'אבל אם ראה כי נכשל תיכף ובמאמר רי"ח‪ .‬וכן כתב הרמב"ם פרק ו'‬

‫חבירו בדבר ערוה' כו' ומצוה לפרסם לכל‪ ,‬ואין צריך מהלכות דיעות הלכה ח' דמותר להכלים אותו וכו'‪.‬‬

‫ליזהר כלל בכבודו מן הדין‪ ,‬וכמו שכתב רבינו יונה ‪ oke‬מוכח מספר מנורת המאור )כלל ד' ח"א פ"א(‬

‫בהעתיקו את אלו הענינים להלכה‪ ,‬דכונת רבינו‬    ‫במאמר רי"ח ורי"ט‪ ,‬ואם כן אמאי התיר דוקא‬

‫יונה הוא שדבריו לא יהיו נשמעין לו בתוכחה*(‪.‬‬              ‫לשופטים‪.‬‬

‫*( ‪ :d"dbd‬ובעל יד הקטנה בהלכות דיעות פרק ט' דין כ"ה‪ ,‬לא ביאר דברים אלו היטיב לעניות דעתי‪ .‬ועוד‬
‫יש להפליא עליו מאד‪ ,‬שחידש שיטה חדשה בדין כ"ג‪ ,‬במה שחילק את הבינונים לשתים‪ ,‬דהיינו‬
‫על מה שכתב רבינו יונה במאמר רט"ו 'ודע‪ ,‬כי אם יראה איש כי עבר חבירו על דברי תורה בסתר‪ ,‬אסור‬
‫לגלות את חטאו בשער בת רבים שמא שב בתשובה'‪ ,‬כתב היד הקטנה‪ ,‬דאסור לשנוא אותו גם כן‪ ,‬שמא שב‪,‬‬
‫והגמרא בפסחים דמתיר לשנוא אותו ‪ -‬עיין שם ‪ -‬איירי באיש אשר משפטו לשנות באולתו‪ .‬וכיוצא בזה כתב‬

                                                                                ‫גם כן בדין כ"ה בסופו‪.‬‬

‫`‪ la‬זה פלא‪ ,‬דאם כן משמע מדבריו‪ ,‬דזה בודאי לא שב‪ ,‬דאם לא כן‪ ,‬היה אסור לשנוא אותו לפי דבריו‪,‬‬
‫ואם כן כיון שלא שב איננו בכלל 'עמיתך'‪ ,‬ויהא מותר ומצוה לפרסם לכל‪ ,‬דהוא בכלל הדין השני‬
‫שכתב רבינו יונה בעצמו אחר כך 'ואינו נזהר מעבירה אחת אשר כל שער' וכו'‪ ,‬דכונתו או אינו נזהר‪ ,‬וכמו‬
‫שכתב היד הקטנה‪ ,‬ואמאי כתב בזה דוקא לשופטי העיר‪ ,‬וגם אמאי קאמר במאמר ר"כ 'ולא ילבינו פניו‬
‫ברבים וכו'‪ ,‬עמיתך' וכו'‪ ,‬אלא על כורחך דיש נפקא מינה בין שנאה בעלמא ובין לעשות לו רעה בידים‪,‬‬
‫דהיינו לגלות עליו או להלבין פניו‪] ,‬ד[מחמרינן שמא שב‪ .‬ואם כן כיון דאתית להכי‪ ,‬אימא לך‪ ,‬דאפילו בינוני‬
‫גמור מותר לשנוא אותו‪ ,‬דעל זה נמי כתיב בתורה 'שונאך'‪ ,‬דדוחק גדול הוא לומר‪ ,‬דמה שאמרו בגמרא‬
‫'דחזא ביה איהו דבר ערוה'‪ ,‬איירי דוקא במי שמשפטו לשנות באולתו‪ .‬אך לענין לגלות עליו או להלבין פניו‬

                                                                        ‫מחמרינן שמא שב‪ ,‬ודו"ק היטב‪.‬‬
   135   136   137   138   139   140   141   142   143   144   145