Page 140 - Step and repeat document 1
P. 140
חפץ c llk rxd oeyl ixeqi` zekldחיים cw
miigd xewn
שנה מעוברת -י"ג חשון ,כ"ב אדר א' ,ב' תמוז. ש :inei gel 18 .שנה פשוטה -י"ג חשון ,י"ב אדר ,י"ב תמוז.
ֲ .dא ָבל )כג( ִאם הוּא רוֹ ֶאה ֶשׁ ַהחוֹ ֵטא הוּא ֵמ ָהֱאִוי ִלים ַה ֵלּ ִצים ַהשּׂוְֹנ ִאים
ְלמוֹ ִכי ָחםְ ,כִּד ְכ ִתיב ) ִמ ְשֵׁלי ט' ח'(ַ " :אל תּוֹ ַכח ֵלץ ֶפּן ִי ְשָׂנ ֶא ָךּ" ,וּ ְבַוַדּאי
ֹלא ִי ְתַק ְבּלוּ ְדּ ָבָריו ְבּ ָא ְזָניוַ ,וֲאָנ ִשׁים ָכּ ֵאלּוּ ְבָּנֵקל ָל ֶהם ִל ְשׁנוֹת ְבּ ִאַוּ ְל ָתּם,
miig min x`a
) .d`ex `ed m` (bkעיקרו של הסעיף זה ,הוא ,cereדידוע להמעיין היטב בהלכות אלו שלו ,דזה
הדין דהדיינים ,וגם מה שכתב אחר כך' :אבל מגמרא דפסחים )קי"ג (:במעשה דזיגוד דאסהיד
בטוביה ,עיין שם .ורבינו יונה במאמר רי"ט כתב ,וזה אם הוא עד אחד' וכו' ,הוא הדין עצמו שכתב אחר
לשונו' :אמנם אם החוטא הוא מן האוילים אשר כך במאמר ר"כ ,ושניהם מקורם מהא דפסחים )קי"ג(:
משפטם לשנות באולתם ,טוב כי יגידו אל השופטים הנ"ל ,ועיין שם שכתב 'ואם יש עד שני עמו ישמעו
לייסרו להפרישו מן האיסור' וכו' .וביאורו לפי וכו' ולא ילבינו פניו ברבים ,שנאמר )ויקרא י"ט י"ז(
דברינו ,דהיינו אם לא יוכיחוהו אנשים חשובים ,יוכל "הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא"'.
להיות שישנה עוד באולתו .דאין לומר דכונתו הוא ,ועתה ,אם כונת רבינו יונה במה שכתב 'ואם משפטו'
שעשה כמה פעמים זה האיסור ,דאם כן אינו בכלל וכו' ,דהיינו שעשה כמה פעמים ,אם כן הוא 'מומר'
'עמיתך' .דהא רבינו יונה מיירי ,באיסור המפורסם לזה ,ואינו בכלל 'עמיתך' ,וכמו שכתב הוא בעצמו
לכל ,דאדפתח קאי ,שכתב 'אבל אם ראה כי נכשל תיכף ובמאמר רי"ח .וכן כתב הרמב"ם פרק ו'
חבירו בדבר ערוה' כו' ומצוה לפרסם לכל ,ואין צריך מהלכות דיעות הלכה ח' דמותר להכלים אותו וכו'.
ליזהר כלל בכבודו מן הדין ,וכמו שכתב רבינו יונה okeמוכח מספר מנורת המאור )כלל ד' ח"א פ"א(
בהעתיקו את אלו הענינים להלכה ,דכונת רבינו במאמר רי"ח ורי"ט ,ואם כן אמאי התיר דוקא
יונה הוא שדבריו לא יהיו נשמעין לו בתוכחה*(. לשופטים.
*( :d"dbdובעל יד הקטנה בהלכות דיעות פרק ט' דין כ"ה ,לא ביאר דברים אלו היטיב לעניות דעתי .ועוד
יש להפליא עליו מאד ,שחידש שיטה חדשה בדין כ"ג ,במה שחילק את הבינונים לשתים ,דהיינו
על מה שכתב רבינו יונה במאמר רט"ו 'ודע ,כי אם יראה איש כי עבר חבירו על דברי תורה בסתר ,אסור
לגלות את חטאו בשער בת רבים שמא שב בתשובה' ,כתב היד הקטנה ,דאסור לשנוא אותו גם כן ,שמא שב,
והגמרא בפסחים דמתיר לשנוא אותו -עיין שם -איירי באיש אשר משפטו לשנות באולתו .וכיוצא בזה כתב
גם כן בדין כ"ה בסופו.
` laזה פלא ,דאם כן משמע מדבריו ,דזה בודאי לא שב ,דאם לא כן ,היה אסור לשנוא אותו לפי דבריו,
ואם כן כיון שלא שב איננו בכלל 'עמיתך' ,ויהא מותר ומצוה לפרסם לכל ,דהוא בכלל הדין השני
שכתב רבינו יונה בעצמו אחר כך 'ואינו נזהר מעבירה אחת אשר כל שער' וכו' ,דכונתו או אינו נזהר ,וכמו
שכתב היד הקטנה ,ואמאי כתב בזה דוקא לשופטי העיר ,וגם אמאי קאמר במאמר ר"כ 'ולא ילבינו פניו
ברבים וכו' ,עמיתך' וכו' ,אלא על כורחך דיש נפקא מינה בין שנאה בעלמא ובין לעשות לו רעה בידים,
דהיינו לגלות עליו או להלבין פניו] ,ד[מחמרינן שמא שב .ואם כן כיון דאתית להכי ,אימא לך ,דאפילו בינוני
גמור מותר לשנוא אותו ,דעל זה נמי כתיב בתורה 'שונאך' ,דדוחק גדול הוא לומר ,דמה שאמרו בגמרא
'דחזא ביה איהו דבר ערוה' ,איירי דוקא במי שמשפטו לשנות באולתו .אך לענין לגלות עליו או להלבין פניו
מחמרינן שמא שב ,ודו"ק היטב.
