Page 90 - Step and repeat document 1
P. 90

‫חפץ ‪ ` llk rxd oeyl ixeqi` zekld‬חיים‬            ‫‪cp‬‬

                                            ‫‪miigd xewn‬‬

‫ֲחַז"ל ְבּ ָכל ָמקוֹם ' ָלשׁוֹן ָהָרע'‪ְ) ,‬דּ ִאם ֵישׁ ְבּ ַה ִסּפּוּר ֶשׁלּוֹ )ב( ַתֲּערוֹבוֹת ֶשׁל‬
‫ֶשֶׁקר ַוֲעבוּר ֶזה ִנ ְתַגָּנּה ֲח ֵברוֹ יוֹ ֵתר‪ ,‬הוּא ִבּ ְכ ַלל 'מוֹ ִציא ֵשׁם ָרע'‪ַ ,‬וֲעוֹנוֹ‬
‫ָגּדוֹל ַהְר ֵבּה יוֹ ֵתר(‪ְ .‬ו ַה ְמ ַס ֵפּר עוֹ ֵבר ְבּ ֹלא ַתֲע ֶשׂה‪ֶ ,‬שֶׁנֱּא ַמר )ַוִיּ ְקָרא י"ט ט"ז(‪:‬‬

         ‫)ג( " ֹלא ֵת ֵל‪ָ ‬ר ִכיל ְבּ ַע ֶמּי‪) ,"‬ד( ְוֶזה ַגּם ֵכּן ִבּ ְכ ַלל ְר ִכילוּת הוּא‪.‬‬

                                ‫‪miig min x`a‬‬

‫שהאומרו יחטא‪ ,‬ואשר ישמעהו יחטא' עד כאן לשונו )‪ .dfe (c‬כן כתב הרמב"ם שם‪ ,‬וכוונתו דכל‪-‬שכן‬

‫הוא‪ ,‬כיון שמבזהו בסיפור זה‪ .‬ולהראב"ד‬            ‫הטהור‪ .‬וכן כתב הרמב"ם בפרק ז' מהלכות דיעות‬

‫הלכה ב'‪ .‬והסמ"ג לאוין ט'‪ .‬והרבינו יונה בשערי בהשגות שסובר דרכילות חמור מלשון הרע‪ ,‬נוכל‬

‫תשובה במאמר רי"ד‪ .‬וכן משמע מפירוש רש"י לומר דלדידיה נפקא ליה לשון הרע מקרא ד"לא‬

‫בחומש פרשת קדושים )ויקרא י"ט ט"ז( על זה תשא" )שמות כ"ג א'(‪ ,‬קרי ביה לא תשיא‪ ,‬אזהרה‬

‫הפסוק ד"לא תלך רכיל"‪ ,‬עיין שם‪ .‬וכן משמע למספר לשון הרע‪ ,‬כמו שאמרו בפסחים )קי"ח‪ .(.‬וגם‬

‫בפירוש הרמב"ן על זה הפסוק‪ ,‬עיין שם‪ .‬והארכתי מקרא )דברים כ"ז כ"ד( ד"ארור מכה רעהו בסתר"‪,‬‬

‫הרבה‪ ,‬אולי יתן ה' שיועיל קצת להוציא את העורון שהוא קאי על לשון הרע‪ ,‬כמו דפירש רש"י בחומש‪.‬‬

‫ומקרא )דברים כ"ד ט( ד"זכור את אשר עשה ה' אלקיך‬  ‫הזה מלבות בני אדם‪.‬‬

‫למרים"‪ ,‬שהוא כדי שנזהר מלשון הרע‪ ,‬כדאיתא‬        ‫)‪ .zeaexrz (a‬כן משמע בשבועות )ל"א‪ (.‬בכל‬
‫בספרי‪ ,‬כמו שביארנו לעיל בפתיחה )עשין א'(‪ .‬או‬    ‫הציורים שהביא שם הגמרא על הפסוק "מדבר‬
‫סובר כפירוש רש"י בחומש )ויקרא י"ט ט"ז(‪ ,‬דהרוכל‬  ‫שקר תרחק" )שמות כ"ג ז'(‪ ,‬דתערובות של שקר‬
‫מקרי מי שהולך לבית רעהו לרגל אולי יראה או‬       ‫במקצת אסרה התורה כמו עצם השקר‪ .‬ובפרט בענין‬
‫ישמע דבר רע ויספר בשוק‪ ,‬והנה כלל הרוכל‬          ‫לשון הרע ורכילות‪ ,‬ידוע הוא דעל‪-‬ידי תיבה אחת‬
‫והמספר לשון הרע ביחד במילת 'רוכל'‪ .‬וכוונת‬
‫התורת כהנים במה שאמר‪' :‬שמטעין דבר מזה לזה'‪,‬‬                ‫שנשתנה בהסיפור ‪ -‬נשתנה הענין כולו‪.‬‬
‫היינו מאיש זה לאיש אחר‪ ,‬ולא כמו לפירוש הרמב"ם‬
‫דכוונת התורת כהנים היינו שמטעין למי שדיבר‬       ‫)‪ .'eke jlz `l (b‬כן כתב הרמב"ם בפרק ז'‬
                                                ‫מהלכות דעות )ה"ב(‪ ,‬והסמ"ג )לאוין ט'(‪ ,‬שזה‬
              ‫המדבר עליו מתחלה‪ ,‬דהיינו רכילות‪.‬‬  ‫לשונו‪' :‬יש עון גדול מזה עד מאוד והוא בכלל לאו‬
                                                ‫זה‪ ,‬והוא המספר בגנות חבירו אף‪-‬על‪-‬פי שאומר‬

‫אמת' וכו'‪ .‬ואף דבכתובות )מ"ו‪ (.‬לא נזכר רק דהוא ]‪ :d"dbd‬ולפירוש זה צריך לומר מה שפרט התורה‬

‫לאו על רוכל‪ ,‬ולא סמכה )להראב"ד‬                  ‫אזהרה ל'מוציא שם רע'‪ ,‬שהוא חמור מכל‪ ,‬מפני‬

‫שהוא דבר שקר‪ ,‬מכל מקום אין כונת הגמרא להוציא שסובר דרכילות חמור מלשון הרע( במכל שכן על‬

‫סתם לשון הרע ורכילות שהוא אפילו על אמת מכלל לאו ד"לא תשיא" וכנ"ל‪ ,‬משום דהתורה רצתה‬

‫זה‪ ,‬שהרי בסנהדרין )כ"ט‪ (.‬במשנה אמרו‪' :‬מנין לדיין להשמיענו לאו מיוחד לאיסור לשון הרע ורכילות‪,‬‬

‫וכו' שלא יאמר אני מזכה וכו'‪ ,‬תלמוד לומר "לא ונפקא מינה שיהא חייב מלקות במוציא שם רע‪ ,‬כמו‬

‫תלך רכיל בעמיך"'‪ ,‬ובספרא פרשת קדושים )פ"ד( שאמרו בכתובות )מ"ו‪ (.‬ד"לא תשא שמע שוא" כולל‬

‫ובירושלמי פרק א' דפאה הלכה א' איתא בהדיא נמי ענין אחר‪ ,‬כמו דאיתא בשבועות ל"א‪ .‬בגמרא‬

‫הלאו על לשון הרע ורכילות ממש‪ ,‬שהוא כרוכל עיין שם‪ ,‬וכמו שכתבנו לעיל בפתיחה בלאוין אות‬

‫שמטעין דברים מזה לזה‪ ,‬ועיין בחלק ב' כלל א' ב'‪ .‬או אפשר דהתורה רצתה להשמיענו שיש לו‬

‫בבאר מים חיים סעיף קטן ח'‪ ,‬רק דכוונת הגמרא איסור משעת הילוכו שהקדים רגליו לדבר עבירה‪,‬‬

‫בכתובות הוא במכל‪-‬שכן‪ ,‬ד'מוציא שם רע' מכלל וכעין מה שאמרו בע"ז )י"ח‪" (:‬אשר לא הלך"‬

‫)תהילים א' א'(‪ ,‬כיון שהלך וכו'‪ ,‬וכעין שאמרו שם‬  ‫לאו זה לא נפקא‪.‬‬
   85   86   87   88   89   90   91   92   93   94   95