Page 95 - SHENAV
P. 95
הגדה של פסח גיד
§©,Ÿ¨ ¥ § ¦© ¨ § ©,¥¦ ¨£¨ ¦ ¦£ © ¥¦ Ÿ¨ ¨© ¦ ¦¦© §§ ¦¨ ©¤ ¦ § ¨¦
¦§,§¥ §¤¨ §§¦©¨¤ ¥ Ÿ¥ ¡¤,¨ ¨ § ¨¦ §¤§ § Ÿ¨¦¥ ,§ ©¨§ª §©¦ ¥ ¦ § §¥¨¦
¨ § © ¨ ¨ § © Ÿ§ ¨ § ¨ ¥ £ ¥
ממשיל הנביא את בני ישראל בשעה ויוצאין כעשב השדה והיו חוזרין לבתיהם
שהגיעה שעתם להוציאם ממצרים ,לקטנהכשהם גדולים )רי"ד ושבלי הלקט .ולדברי
הנביא ,בני ישראל נמשלו לנערה שהגיע שנתגדלה 'ונעשתה )נערה שכ(בר ראויה
זמנה להתחתן וראויה לתכשיטי )םנאים, להנשא לאיש )רד"ק(. .
"כ )לומר הגיע(זמנם לצא.ת מן הגלות )רד"ק(.
,דים נכונו . לפי המשל ,באו לה שני רבבהכצמ ח הדה נתתי,( שהיו גדלים
כצמח השדה שככל שגוזזין אותו צומח
יותר ,וכן שנתרבו מאליהם כצמח השדה סימני נערות )רש"י ומצודת דוד( ,ולנמשל
הצומח ל ,לא עבודה רבה אלא מאליהם אלו ,משה ואהרן ,שהיו שתי דדים שזימן
)ריטב"א( ,וכצמחי השד,ה הצומחים כמה להם הקב"ה ,לישראל )מכילתא פ' בא פ"ה(.
וכמה משורש ,אחד ומתגדלים במהרה ו ער ,צמח אלו השבטים ,שהיו כבר
)מלבי"ם ,מעשה ידי יוצר( ,וככל שהיו מ)ענים ,ראויים, ליגאל) תרגוםיו(נ.תן(.
אותם היו פרים ורבים ,שנאמר )שמות א ,ואת ערום שהיו בני ישראל ערומים מן
יב( "וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן המצוות בשעה שגאלם הקב"ה ממצרים
)מכילתא פ' בא ,רי"ד ,ריטב"א .ויש מפרשים,
יפרוץ" )אבודרהם .
ומתשרובעיבודתיםדלילופתרבעוהאי ובלעבדיאיעםדייאםחריוכשהעידו עארתום בונעירהיםה מבעתולרהכורמחעם,שיםהיוטובמיתםא)בהגלרי"םא
בהינוםת )ירששבר"ץא(.ל יולדות בשדה מפני פחד בעבלייאוהרםאג)דמודתרשרבב"חחידוב"שב( .עט( ,או ערום מתורה
מהעמבצדרויתם )כלמוחישנרואמתר )שיר הזשהיוריםהח,שהו( "רתשח,ת הותכפיווחן ושמבאכתלבה ולעארוירה מדותולרה לשאבעא"פמר)הגסר"תאםע 'ללתיאוקו"רז'
עושרירצתיאךנ"ו שםמעשבידתיותאותך לי לבןל(,חיורהויתתה יהצאארנץו תאיקלוןא 'סטל(.אור גדול' ,כי אותו אור אינו האור
)ברושלב"עץ(ת ,אויתש הוומלפדרושתיםמפנמיעבהדומצתריםמצוריהיםו ובעורגיםה העבשדיהיםומעשרותממישםיםמאהלמאצוואותר השכקיביומדו,
להעמבצורדיתםו יחותרבשריךם שעלהיהאםהכחימורותשדהרמשווחלחזט"תל כאמבותישהנם,אמדרה)ייינשועיהמצס,ותב(מ"יכליההנשהלאהחקויישמוך
)במסדורטשה יאבחאידתוהש(פ.סוק בתהלים קכט ג( "על גבי חרשו יחכוסץהמאשרבץט ועלוריפ )לספלריאופ'מיבםהעולועתלךיךסז,יזרירטחב"א(ה',
מחוירושילם",מ וחלהאחרכי שמיהולשכריןשותהיואחרמיבםצבעצליון וכדבוידושיעהלייוך ריארויאםה" )לירגשאב"לץ(.נותיןש למהןפרשיתםי
מעובה ומכוסה שלא )הרו.שאוב"לץב(יב.יאוגורון,ההיאווממרישתישמצפיראדהנ"ללד,וחיאמרגמוישתיםךיוצפמןבאארלתשתשהחממגדיחדהשמביאהמירואאיפהימללכדתיבררהימםשהפכסלואקלשבהנוהיביתהוא
בויתהמברשיךל,ם ולעבשאבימםצרעכויםת
עליההגדםליםגזיבמרההרה,חוזדהששהאמרמע"ויןאת גזעירורםת וע"ריתה"כבשדעוד בהעותדוםרהקטנשינםתןהמלתנהולכהיםאיעררומשיכםלבנוחו)צומדת,רשהבביחאיודוכשב(ר.
העבסוימדניה גדעלולת וההואלנידוש.ים" וכעת יצאנו מאותו ונאמר ל ניו הללויה כאן מתחיל ההלל
ויגמ.וןאובעב"בתלכפולךחשדהבהמלרקיריוחורחקהםנהיעג),מהומופלדסראברווחסטשרהעבישלחאיה.כלדיפוונכיובש(ב.הןההעקמירצבהקרויידע,םדענהשרוהשאיליוםןךנמהעייבולאחמירכףםאישלומאןי)ןממרהיובהעטציחכןבבו"ולצניואינ(ןןה,בולליכושועיהיציעםואכילןלנבבכאמלומליתעתויועכםושהו.אננומיועמרתשישרווהובחגננוליףעו וננשהרקסהאריוןקבאערוכיאאמיהלרלואח נשדביבאלשרויעורהה
כ .א ובבלה,גדותבצעראביתופסלחיחיםרומבתאירצשאהיומ גאדובלליוםתובכלמויותםאבל )רמ"יבלבין יקדרע(,תוותחיכבמה.ת 'ואנ"נ,אמשר'הייושרבליוםמרמיהשנרוא"ןל בלבחוושליםם
טובבג)דריםשב"פץח(ו.תיוםישכשבמויפירם ושיעבםדים,ש וכלזשההיקוראנוםטעלריומםים .כיון שתיבה זו מוסבת על ההלל שלאחריה.
