Page 129 - alef
P. 129

‫פרק ז | ישיתב קול בופה‬  ‫‪5‬‬

‫גאון ישרא‪ú‬‬          ‫בכל זאת העדי את המשרה הרמה של הרבצת תורה והעמדת תלמידי אותה‬
                                                             ‫ראה כפ גת חייו ושאיפת מאוויו‪.‬‬

                                                                       ‫תלת ונרש‬

                    ‫קבוצת התלמידי שלמדה בשני הראשונות החליטה בינה לבי עצמה שלמרות‬
                    ‫השבר הגדול בפטירתו הפתאומית של ראש הישיבה הגאו רבי יחיאל מיכל‪,‬‬
                    ‫בכדי למנוע חולשה רוחנית לא יעזבו את הישיבה למקומות תורה אחרי ‪ ,‬עד‬
                    ‫שהיא תתב כראוי‪ ,‬ואדרבה ידבקו ברבינו‪ ,‬ואכ ה שתו בצמא את דבריו‬

                                                                         ‫ונקשרו בו בלב ונפש‪.‬‬
                    ‫אומר תלמיד מאותה תקופה הרה"ח רבי יעקב כה ‪ :‬ניצול שואה הייתי ואיתי‬
                    ‫עוד כמה מחבריי‪ ,‬מיד ע כני תו הרגשנו את השפעתו העצומה‪ ,‬חשנו את‬
                    ‫גדלותו העצומה וברור היה לנו שהוא יהיה לגדול הדור‪ ,‬שקידתו היתה עצומה‪,‬‬

                      ‫הוא ישב ולמד בכל שניה שלא היה ע התלמידי ‪ .‬ג בלי שדיבר מלה‪ ,‬עצ‬
                    ‫מה שראינו באישיותו כבר יצר השפעה עצומה על כול ‪ ,‬מה ג שכאשר ניגשנו‬
                    ‫לדבר איתו נערי צעירי שזה עתה החלו ללמוד בישיבה‪ ,‬הניח הכל בצד‬
                     ‫והתייח כל כולו לכל אחד מאיתנו באבהיות ותמיד בחיו ועידוד‪ ,‬כאילו אי‬

                                                    ‫לו עתה בעולמו רק את צמיחתנו ועלייתנו‪.‬‬
                      ‫מו י הגר"י הקר ראש ישיבת גרודנא בבאר יעקב‪ ,‬תלמיד מכמה שני‬
                    ‫מאוחרות יותר‪ :‬בנו לעצ אישיותו המלמדת והקורנת‪ ,‬ידענו היטב את‬
                    ‫הרקע שלו שהיה מיוחד במינו בליבו הלכה‪ ,‬וחיבר פר חשוב על מקצוע חדש‪,‬‬
                    ‫החשמל בהלכה 'מאורי אש' ע ה כמת מר הגאו רבי חיי עוזר‪ ,‬והערכנו‬
                    ‫את העובדה שהוא בא ללמדנו‪ ,‬נערי צעירי בני ארבע עשרה‪ .‬הרגשתנו‬
                     ‫היתה מופלאה‪ ,‬הרגשנו שהוא בא מרו גובהו התורני‪ ,‬ללמדנו‪ ,‬שיעוריו וא‬
                    ‫בחינותיו היו עבורינו חוויה‪ ,‬כי ראינו שה"ללמד" שלו לא פחות מה"ללמוד"‬

                                   ‫שלו שהיה מלא בהתמ רות לתפקידו‪ ,‬להעמידנו בקר אורה‪.‬‬
                    ‫בעשרי שנותיה הראשונות של הישיבה היתה מתכונת הישיבה כישיבה‬
                    ‫קטנה ע שתי שיעורי נו פי דהיינו חמש שיעורי עד גיל שבע עשרה‪,‬‬
                    ‫אז פנו לישיבות גדולות אחרות‪ ,‬בדר כלל חברו או פוניבז'‪ ,‬א שני לאחר‬
                     ‫מכ נחלקה הישיבה לשלש כמקובל בישיבות‪ ,‬ישיבה קטנה גדולה ו"קיבו "‪.‬‬

          ‫‪115‬‬
   124   125   126   127   128   129   130   131   132   133   134