Page 131 - alef
P. 131
פרק ז | ישיתב קול בופה
חושב כ למעשה ,וענה לו רבינו שלא רק שהוא חושב כ ,אלא הוא ג עושה
זאת בפועל143.
"העמיח בלמיחים תישיתב קול בופה"
ואכ ,מני אותו רגע שקיבל על עצמו את עול הרבצת התורה והעמדת תלמידי
בישיבת "קול תורה" ראה בזה את מרכז חייו והדבר החשוב ביותר שרק שיי
לעשות ,להעמיד תלמידי לא פלא שמתו כל המשרות הרבות והנכבדות
שהציעו לו ,ה ברבנות וה כראש ישיבה בישיבות אחרות ,ירב .מכא הטע
לכ שהשבח היחיד שהרשה לכתוב על מצבתו הוא:
"העמיד תלמידי בישיבת קול תורה והרבי תורה לרבי ".
כ ג היה כאשר כעבור תקופה קצרה לשהותו
בישיבה ,ביקשו הרב הראשי הגריא"ה הרצוג שיצטר
כדיי לבית די הגדול ,לא ה כי לכ ,למרות שבאופ
טבעי הרגיש שמקומו ושורש נשמתו בעול ההלכה,
בכל זאת הרבצת התורה והעמדת התלמידי היו בעיניו
הדבר החשוב ביותר ,יפר בנו הגאו רבי אברה דב
שהיה נוכח כאשר יצא מבית רבינו אחד הרבני שבא
ללחו שרבינו יאות להיות דיי בבית הדי ,כשיצא אמר
רבינו לבנו ,אינני יכול לחשוב אפילו על אפשרות ,לוותר
על ה יפוק העצו והנעימות של שיעורי לבחורי
לומדי וצמאי דעת.
בהתייעצות ע רבי ברו קונשטאט היות והרב הרצוג לח עליו מאד ,הל רבינו באות
בחצר הישיבה ימי ע עמיתו לראשות הישיבה הגאו רבי חיי יו
יעקובובי לשמוע את דעתו של הגאו החזו"א על
העני ודעתו היתה שישאר במשרת ראש ישיבה 144.באמרו לו ,פו ק ממילא
תהיה ,אז תהיה ג זה וג זה .אגב ,עד כדי כ התחבב על התלמידי שכאשר
שמעו על הלחצי שיפרוש לדיינות נבהלו מאפשרות כזו ,וקבעו לה יו
צו וקראו יחד פרקי תהלי לביטול הגזירה שיטלו מה את רב האהוב145.
.143מפי רבי יהודה עד .זכרו רפאל עמ' ע"ו.
.144במחיצת ח"ב עמ' .664
.145מפי רבי עזרא זקב ,התורה המשמחת עמ' 117 .173
