Page 135 - alef
P. 135

‫גאון ישרא‪ú‬‬                                                             ‫פרק ח | והעמיחו בלמיחים הפתה‬

                     ‫במיוחד ואז הציג רבי מאיר את השאלות ונפע לראות תמיד מחדש‪ ,‬אי‬
                    ‫ה וגיות שנלמדו בישיבה היו ברורות ומחושבנות אצלו עד לאחת‪ ,‬לא שאמר‬

                            ‫מה שאומרי על כ ב פרי ‪ ,‬אצלו היה הכל פרו בבהירות נפלאה‪.‬‬

                                                            ‫מהיכן אטול זמן לזה?‬

                      ‫כאמור‪ ,‬זמ רב ומאמצי גדולי השקיע רבינו בהכנת השיעורי ‪ ,‬לצרפ‬
                    ‫וללבנ כראוי‪ ,‬לדעת מה לרחק ומה מתאי להביא לתלמידי בשיעור‪ .‬מחמת‬
                    ‫זאת ג כשהזדמנו לו דברי נחוצי אחרי ‪ ,‬בירורי הלכה למעשה וכד' היה‬
                    ‫דוחה אות לזמני של ביני וביני כשהשיעור כבר יהיה ברור ומלוב אצלו‬

                      ‫או ליומא דפגרא וכדומה‪ .‬הרבה מחידושיו שנכתבו כתשובות להלכה הינ‬
                    ‫מתאריכי של ימי בי הזמני או ימי תענית וכדו' שבה הוקל מעט עולו‬

                                                               ‫מהתמ רות לשיעורי והכנת ‪.‬‬
                    ‫בהקשר זה מ פר תלמידו ראש ישיבת קול יעקב הגאו רבי יהודה עד ‪:‬‬
                    ‫כאשר נפטר ראש ישיבת פורת יו הגאו רבי עזרא עטייה‪ ,‬ביקשתי מרבינו‬
                    ‫לבוא ולה פידו בישיבת "פורת יו " בקטמו ‪ .‬אמרתי לו שאי בקשתנו שיבוא‬
                    ‫להשתת זמ ממוש ‪ ,‬אלא לעשר דקות עד רבע שעה בלבד שיארכו דבריו‪.‬‬
                    ‫כמו כ הבטחתי לו שמונית תא פהו מביתו וא תמתי לו ליד ישיבת "פורת‬
                    ‫יו " לשוב עמה מיד לאחר הזמ הקצוב לביתו ב"שערי ח ד"‪ ,‬כל זאת ביודעי‬
                    ‫כי הוא היה ממיודעיו של הגאו רבי עזרא והעריצו מאד‪ ,‬וא רבי עזרא הפליג‬

                                         ‫בשבחו של רבינו באמרו‪" :‬שלמה שמו ושלמה משנתו"‪.‬‬
                    ‫א רבינו פנה אלי ואמר לי בזה הלשו ‪ :‬יהודה‪ ,‬עלי אני מתפלא‪ ,‬כבודו‬
                    ‫של הנפטר הגדול אכ יקר בעיני עד מאד‪" ,‬וי לארעא דישראל דח רה גברא‬
                    ‫רבה"‪ ,‬אול האינ יודע שאני אומר שיעור כל יו ואני זקוק להכי שיעור‪.‬‬
                    ‫מהיכ אטול זמ להכי ה פד ולבא לה פיד‪ ,‬אי אתה מבקש ממני דבר כזה?‬

                              ‫תין כבלי הישיתה היה כל כולו מנובק מעולם ומלואו‬

                    ‫מ ירותו לשיעור היתה כה מוחלטת עד שבשעת השיעור עצמו נדמה היה כי‬
                    ‫אי לו בעולמו אלא את השיעור בלבד‪ .‬מאמר חז"ל )מגילה כח‪" (:‬שמעתתא‬
                    ‫בעי צילותא כיומא דא תנא" התקיי בו במלואו‪ ,‬בעת אמירת השיעור‪ .‬דבריו‬
                    ‫נאמרו בצלילות ובבהירות במתינות וישוב הדעת‪ .‬לא היה שיי להבחי כלל‬
                     ‫שעולמות שלמי של תורה והוראה מחכי לו בצאתו מהיכל הישיבה‪ ,‬שכ‬

          ‫‪121‬‬
   130   131   132   133   134   135   136   137   138   139   140