Page 139 - alef
P. 139
גאון ישראú פרק ח | והעמיחו בלמיחים הפתה
התלמידי והשתדל להגיש את הדבר כמות שהוא למ קנה ,לאחר כל המשא
ומת שביניה ,הכל בכוונה תחילה לנהל את לב של הצעירי כנייר חלק,
שיידעו אי ללמוד וכשגדלו ועשו פרי למדו ג ה כיצד ללמד לאחרי .
"מועט המדזיק אב המפותה"
תלמיד חכ שמ ר חבורות לבני חו"ל שלמדו ב"קול תורה" היה רגיל מפע
לפע לבקש מתלמידי רבינו שיחזרו באוזניו ממה שדיבר רבינו בשיעורו ,ואהב
להראות לה אי שדבריו במשפט זה או בנו ח זה ,כוונו לתר קושיות של
האחרוני מבלי שהזכיר את שמ .והיה אומר לתלמידי שאליבא דאמת
שיעוריו אינ מיועדי לבחורי ,אלא דווקא למגידי שיעורי .אחד התלמידי
ניגש אחרי השיעור ואמר לרבינו :לפי מה שנאמר בשיעור מתורצת קושיית
ה"קצות" .ענה לו רבינו :פשיטא הרי לכ אמרתי את זה! למדנו מזה אז ,אומרי
תלמידי ,כמה מרגניתא טבא מונחי מאחורי דבריו העמוקי .
יפר אחד התלמידי ,בחור אחד שהיה שטחי מעט ,ביקש לעזוב את
הישיבה בטענה שאינו שומע חידושי בשיעור .אחד הרבני ביקש מאותו
תלמיד שיגש אליו ע המחברת בה כתב את השיעורי ,הבחור עשה את
מבוקשו והרב הראה לו שורה אחר שורה ,אי שדברי פשוטי שציטט מפי
רבינו הריה בעצ ברות למדניות וי ודות בגופי תורה ,כאשר ה מנו חי
בפי רבינו ב גנונו הוא בפשטות וענוותנות ולא בצלצלי שמע וצלצלי תרועה
בלשונות גבוהי 155.
אירע פע שבמהל שיעור יומי ,ביאר את ה וגיא לכל צדדיה ובתו הדברי
הציג רמב" קשה מאד ,וביארו בפשטות לפי דרכו והמשי הלאה .באותו
ערב היה בישיבה שיעור מהגאו רבי יחזקאל אברמ קי )שהיה מו ר בישיבה
שיעור כללי פע בחודש( ,ורבינו היה מגיע להשתת לכבודו ,והיה יושב ע
בני הישיבה להקשיב לשיעור .בדבריו דיבר הרב אברמ קי על אותו רמב"
והקדי ,אני הול לומר רמב" קשה מאד ,אי דר אחרת ליישב רק בדר
הזו שאומר עכשיו ,וכל מהל חידושו היה מה שרבינו אמר בבוקר בשיעור
בהבלעה .אז ראו התלמידי עי בעי אי שיעוריו בגדר מועט המחזיק את
המרובה 156.כ מ פר ג הגאו רבי ישראל גנ שאחד מחבריו מחשובי בני
.155ש עמ' תע"ב.
.156רבי אביעזר שפירא מנהל רוחני ישיבה לצעירי קול תורה125 .
