Page 137 - alef

‫פרק ח | והעמיחו בלמיחים הפתה‬

‫את השעה‪ 152.‬מ יבה זו היה ג מבקש מאותו "מזכיר" שישי לב א הוא‬
‫מבר ברכה ראשונה ואחרונה על כו התה שמגישי לו‪ .‬אירע שבחור צילמו‬

‫כמה תמונות ע הבזק פלש והוא לא הרגיש בזה‪.‬‬
‫בעני זה יפר הגאו רבי ברו שמואל דויטש מראשי הישיבה יפור נפלא‪,‬‬
‫שאירע פע לאחר עשרות שני שרבינו אמר שיעורי בחדר מ וי בישיבה‪,‬‬
‫שהוצר פע אחת להשתהות אחר השיעור ולדבר בפרטיות ע בחור באותו‬

‫חדר שיעורי וש לבו בפע הראשונה על מכשיר מ וי‬
‫שקיי בחדר השיעורי ושאל מה טיבו‪ ,‬כי בשעת שיעורו‬

‫תמיד היה כל כולו מ ור לאמירת השיעור וה ברת הדברי‬
‫באופ שיובנו לכל תלמיד בבהירות וממילא לא ש לבו‬

‫לזאת עשרות שני ‪153.‬‬

‫"למען בהיה בופב ח' תריך" ‪ -‬מתנה השיעופ‬

‫במ ירת השיעור‬ ‫צורת מ ירת הדברי בשיעור היתה תורה שלמה אצלו‪,‬‬
‫הוא דאג שדבריו יהיו דורי בבהירות ובשפה ברורה‪,‬‬

‫ותיכנ אי בדיוק יצאו המילי מפיו‪ ,‬לא באריכות דברי‬
‫א ג לא בקיצור מדי‪ ,‬לא ברמזי ולא במהירות‪ .‬הוא‬
‫התרחק מאמירות חור חור‪ ,‬או מהרצאת דברי למחצה‬
‫לשליש ולרביע‪ ,‬הכל היה ברור ונהיר‪ .‬על דר צחות היה‬
‫אומר‪ ,‬א אמרו חז"ל )זבחי קח‪" (:‬דברה תורה בלשו‬
‫בני אד " בודאי שעל בני אד מוטל לדבר בשפת בני אד ‪.‬‬

‫גאון ישרא‪ú‬‬ ‫הוא הקפיד שהשאלות שהוא שואל בשיעור‪ ,‬יהיו מהשאלות הנוגעות ללב‬
‫העניי ושיהיו מחדדי את עיקר נקודת ה וגיא ולאחר מכ שהתירו יראה‬
‫וישמע היטב‪ ,‬במטרה להגיע למהל המו כ לאמיתה של וגיא‪ ,‬כפי הבנת‬

‫הראשוני או גדולי האחרוני ‪.‬‬

‫הלמדני הצעירי בני התשחורת השכילו להבי שרבינו טומ בי השיטי‬
‫י ודות נאמני ‪ ,‬ושביליו במי רבי ‪ .‬מבנה השיעור נעשה בחכמה רבה ועצה‬

‫עמוקה‪ ,‬משפטי שנאמרו בתחילת השיעור ללא צור ‪ ,‬לכאורה התבררו כמכווני‬

‫‪ .152‬מפי רבי משה דרוק ר"מ ישיבת אור אלחנ לצעירי ‪.‬‬

‫‪ .153‬אמרי כה עמ' כ"ט‪123 .‬‬