Page 142 - alef
P. 142

‫פרק ח | והעמיחו בלמיחים הפתה‬

‫מתו ה וגיא‪ ,‬פני יהושע‪ ,‬רבי עקיבא איגר ובמ כתות שיש עליה "ערו לנר"‬
‫ו"קר אורה" היה דולה מתוכ את עומק הפשט ומה יוצא לפי דבריה ‪ .‬בשעת‬
‫אמירת השיעור היה מונח לפניו בקרבת יד ט "משנה תורה להרמב" " בפורמט‬
‫קט ובכל דבר שנוגע ל וגיא היה‬

    ‫מקריא את כל לשונו בפני ‪.‬‬

‫דרכו בכללות היתה לעיי ב פרי‬
‫האחרוני על המ כת שלימד‬
‫בישיבה‪ ,‬וכמה פעמי ביקש קוד‬
‫תחילת הזמ מתלמיד שיקב את‬
‫כל ה פרי על המ כת הנלמדת‬
‫למקו אחד‪ ,‬כדי שיהיו תחת ידו‪.‬‬
‫עוד בצעירותו ‪ -‬מ פר אחיו‪ ,‬היה‬
‫דרכו לעיי ב וגיות הנלמדות בכל‬
‫דברי גדולי האחרוני ב וגיא‪ ,‬אירע‬
‫פע כאשר למדו בחברותא שנודע‬       ‫בשיעור היומי בישיבה‬

‫לה ב יו לימוד ה וגיא שדברי ה"פני יהושע" בעני פותחי צוהר חדש‬
‫להבנת ה וגיא נעלמו מעיניה ‪ .‬רבינו הצטער והתבטא‪" :‬בושה‪ ,‬ללמוד וגיא‬
‫בלי לדעת שיש כא מהל של הפני יהושע"‪162.‬‬

‫מרכזו של השיעור היה כאמור המשא ומת בדברי הראשוני ובדברי גדולי‬

‫‪ .162‬ישורו ט"ו עמ' תע"א‪ .‬אגב‪ ,‬כאשר לימד בישיבה מ כת בבא בתרא עליה אי "פני יהושע"‪ ,‬היה‬       ‫‪128‬‬
‫מונח תדיר על שולחנו ה פר "פני שלמה"‪ ,‬להגאו ה"קיצור שולח ערו " רבי שלמה גאנצפריד‬
‫למ כת זו‪ ,‬והתבטא שקבלה בידו שה"פני יהושע" לא חיבר פרו על ב"ב משו שמקו הניחו‬

                                                         ‫משמי לה"פני שלמה" להתגדר בה‪.‬‬
 ‫פר זה יצא במהדורה חדשה ע"י מכו ירושלי ו יפר אחד מראשי המכו רבי אריה בוק בוי‬
‫שיו אחד ראה את אביו רבי יו )מיי ד ומנהל המכו ותלמיד חביב לרבינו( שיושב על‬
‫כ או ופניו צוהלות‪ ,‬לשאלתו‪ ,‬מה פשר השמחה‪ ,‬השיב רבי יו שכל הלילה ישב לעיי בכתב‬
‫יד שהגיע לידו ולא היה לו מנוח‪ ,‬שכ היה זה כתב יד של ה"פני יהושע" על מ כת בבא בתרא‬
‫שהגיע באורח ני י לידי המכו ובדיקה העלתה בברירות שאכ מדובר בכתב ידו של ה"פני‬
‫יהושע"‪ ,‬אלא שהרב בוק בוי באמונת החכמי הגדולה שלו התקשה לקבל הדבר ה ידוע לו‬
‫מרבינו שה"פני יהושע" לא חיבר כלל חידושיו על מ כת זו ורק הותיר מקו לה"פני שלמה"‬
‫לחדש זאת ואי יתכ הדבר‪ .‬הוא ישב כל הלילה על המדוכה וני ה לבדוק זאת מכל זוית‬
‫אפשרית‪ ,‬מה אכ קורה ע הכתב יד‪ .‬ואז לאחר עיו מעמיק גילה לקראת ופו של הכתב יד‬
‫הייחודי שה"פני יהושע" כותב שלא כהרגלו כלל‪" :‬עד כא לשונו של מו"ר זיע"א מה שחידש‬

                                                                       ‫למ כת בבא בתרא‪."...‬‬
   137   138   139   140   141   142   143   144   145   146   147