Page 143 - alef
P. 143

‫גאון ישרא‪ú‬‬                                                             ‫פרק ח | והעמיחו בלמיחים הפתה‬

                    ‫האחרוני במה שמו י לגו ה וגיא ועומק הפשט עמד על הנקודות המרכזיות‬
                    ‫של ה וגיא וג היה מביא וד בקצרה ב ברות וי ודות שהשרישו גדולי ראשי‬

                                    ‫הישיבות והיה משלב בתו המו"מ של ההבנה של ה וגיא‪.‬‬

                    ‫פע הגיע לבקר בישיבה אורח נכבד‪ ,‬רב ת"ח מטע ארגו הג'וינט‪ ,‬וההנהלה‬
                    ‫הכני ה אותו לשיעור של רבינו‪ .‬כשהגיעו אחז באמצע השיעור‪ ,‬ניגש רבינו‬

                      ‫אליו וקבלו בכבוד והושיבו לידו‪ ,‬ולהפתעת התלמידי החל מציג הדברי‬
                    ‫ב גנו הישיבתי המקובל‪ ,‬למה הגמ' אומרת כ ולא כ ‪ ,‬למה דווקא נו ח זה‪,‬‬
                    ‫והחל מציג דבריו כחקירה ישיבתית ע הגדרות גבוהות‪ ,‬כל זאת בניגוד לדרכו‬
                    ‫ו גנונו‪ ,‬כנראה חשוב היה לו שאותו רב ישמע את הנו ח המקובל‪ .‬כשיצא‬
                    ‫ליווהו מעט‪ ,‬וכששב עשה בידו תנועת ביטול קלה בידו‪ ,‬ושב לה ביר את‬

                      ‫ה וגיא בנו ח שהיה רגיל בפשטות מעמיקה‪ ,‬תו שהוא מכני בתו הדברי‬
                                                      ‫הפשוטי לכאורה את כל העומק‪ ,‬כדרכו‪.‬‬

                      ‫שוב הוי מעשה בפני אותו שיעור שהיה יו קי לוהט במיוחד ומאווררי‬
                    ‫לא היו )כל שכ מזגני ( וממילא חלק גדול מהבחורי היו רדומי למחצה‬

                     ‫לשליש ורביע‪ .‬לפתע שינה רבינו את גנו דבריו ואמר‪ ,‬יש לי חקירה! הבחורי‬
                    ‫נדרכו והתעוררו והתחיל לדבר בהגדרות והחיות חזרה לשיעור והחל להיות‬
                    ‫רעש‪ .‬כעבור כמה דקות כאשר ההקשבה חזרה שב וחזר לנו ח הרגיל שהיה‬
                    ‫בור שכ יש ללמד‪ .‬כ למדו בני השיעור‪ ,‬אי הוא מכני את כל החשבונות‬

                                                          ‫בדבריו המתומצתי והמחושבני ‪163.‬‬

                                                         ‫בופב פתובינו האדפונים‬

                    ‫מכל ענקי הדורות האחרוני ‪ ,‬הושפע רבות מ פרי הגאו רבי מאיר שמחה‬
                    ‫הכה מדווינ ק‪ .‬הוא העריצו ואת דר לימודו וחידושיו ב וגיות הש" הערצה‬
                     ‫נדירה‪ ,‬תחילת טעמו בתורת ה"אור שמח" קיבל מרבו הג"ר שמואל גדליה ניימ‬
                    ‫בעל ה"גידולי שמואל" שהיה מרבה בשיעוריו להביא את תורתו ולהטעי את‬
                    ‫טעמה המתוק‪ ,‬ומאז הרבה רבינו להגות ב פריו "אור שמח"‪ ,‬ו"מש חכמה"‪,‬‬
                    ‫והיה מרבה ל פר על גדלותו העצומה מתו מה ששמע במש השני מכאלו‬
                    ‫שזכו להכירו‪ .‬לימי כשנולד בנו וקראו ע"ש בו שנקרא רבי מאיר שמחה‪,‬‬

          ‫‪ .163‬מפי רבי פנח שלמה קוגל‪129 .‬‬
   138   139   140   141   142   143   144   145   146   147   148