Page 124 - alef
P. 124
פרק ו | משוש דייו 110
דשיתוב כל פגע תלימוח הבופה
פע עמד מישהו מאחורי דלת ביתו ושמעו אומר תהילי בקול גדול ,והיות
שלא שמעו בני הבית את דפיקתו החליט לפתוח את הדלת לבד ,ונכנ .הוא
ניגש לרבינו ו ימ לו רבינו שימתי עד שיגמור את הפרק ואז יוכל לדבר איתו.
כשגמר את הפרק שאל אותו אד ,הא קרה משהו שבגינו רבינו אומר
תהילי בקול .ענה רבינו שלחמותו יש קביעות לומר תהילי בכל יו ,ולאחרונה
נחלשה ראייתה ואינה יכולה לומר לבדה ,לכ הוא אומר פרקי תהלי בקול,
מו אליה ,כדי שהיא תשמע את התהילי ותאמר איתו )גדלות נוראה
כשלעצמה ,אד כה גדול שכל רגע יקר בעיניו הקדיש מזמנו כדי שלחמותו
לא יהיה את הצער שעכשיו אינה יכולה לומר את הפרקי שאומרת בכל יו (.
אמר לו אותו אד ,יש לי עצה ,שרבינו יקליט מזמורי תהילי בקלטות ובכל
יו נית יהיה לשי לה קלטת אחרת ולהשמיע לה .התלהב רבינו מהפתרו
הגאוני ואמר לאותו אד :דע ל שהחייתני ,ואי ל מושג כמה שעות של
לימוד תורה הרווחת לי137.
לולי בופבך שעשועי
העיד בנו הג"ר ברו שלפעמי כשאירע לרבינו איזה עני של צער ועגמת
נפש ,היה מזדרז עצמו לשבת ללמוד מיד כדי לשכוח מכ .ופע היה יו
שהיה נ ער מאיזה עני וביקש באופ לא מצוי להתקשר לחברותא הגאו רבי
אביגדור נבנצאל ולבקשו להקדי את בואו בשעה ,ובאותו יו א הארי את
זמ לימוד 138.
כאשר ישב פע ולמד ע החברותא בביתו ,נכנ אליו אד זק לשאול
שאלה ואותו אד שלטה בו רח"ל מחלת השכחה .בצאתו אמר רבנו לחברותא:
בוא נלמד מזק זה לנצל את זמנינו .מי יודע מתי ח"ו אנחנו נהיה במצב זה,
הבה ונחטו כמה שאפשר139.
והיה מבאר את הפ וק )משלי ט .יא( "כי בי ירבו ימי ויו יפו ל שנות
.137ישורו ט"ו עמ' תנ"ד.
.138מפי רבי יעקב בנימי פרידמ .
.139מפי רבי מרדכי גרו ,גאב"ד חניכי הישיבות בבני ברק.
