Page 119 - alef
P. 119

‫גאון ישרא‪ú‬‬                                                                          ‫פרק ו | משוש דייו‬

                      ‫אגב‪ ,‬רבינו כיבדו מאד ורצה לבא אליו‪ ,‬בהיותו מבוגר ממנו‪ ,‬א רבי חיי‬
                    ‫יודל לא ה כי בשו אופ ‪ .‬אגב‪ ,‬מרוב צניעותו לא גילה רח"י לילדיו זמ רב‬

                                               ‫על דרו הקבוע‪ ,‬ו ברו שהול ללמוד בביהכנ" ‪.‬‬

                                                                ‫תקיאוב תתהיפוב‬

                    ‫העד העידו אלו שזכו לעמוד בקשר יומיומי ע רבינו במשא ומת בהלכה‬
                      ‫שתמיד ענה לשאלותיה מיד ע כל המקורות בלי לגמג ‪ .‬כ ציטט על לשונ‬
                      ‫המדוייקת לשונות שלמי של ש" וט"ז וכו' וכו' ו יפרו כמה ת"ח שלפעמי‬

                    ‫כשעשה זאת בנוכוחות ת"ח מופלגי השתוממו ג ה מכ שלא היה רגיל‬
                                                 ‫בצניעותו בכגו דא‪ ,‬לעשות זאת בפני אחרי ‪.‬‬

                    ‫בעני זה יפר אחד מבני הישיבה ב"קול תורה" שהגיע פע לדבר ע רבינו‬
                    ‫ונאמר לו שהל למקוה‪ ,‬כשרבינו יצא הבחי הבחור שרבינו שיל בקופת‬
                    ‫המקוה באותו יו רק לאחר הטבילה‪ .‬כנראה כדי שיבי הנהגתו זו החל רבינו‬
                    ‫לפרוש בפניו את השיקולי למעשהו זה‪ .‬והחל פורש ראת כל הדעות והשיטות‪,‬‬
                    ‫מתי מעיקרא דדינא צרי לשל ‪ ,‬הא הוא שוכר או מקבל בעלות או זכות‬
                    ‫שימוש‪ ,‬רבע שעה ציטט את כל הדעות בבהירות ופלפל בה לה ביר שיקולו‬

                                                                        ‫במעשהו באותו יו ‪131.‬‬
                    ‫ג שאלות נדירות ולא מצויות שהגיעו לפתחו ידע תמיד לענות מהמקורות‬

                      ‫עצמ ‪ ,‬לאו דווקא מפ קיה של גדולי הפו קי בדורותינו‪ ,‬במקרי רבי‬
                                       ‫בשאלות שלא נכתב אודות פ ק מהגמרא או מהמשנה‪.‬‬

                    ‫יפר הגאו רבי אלחנ משה קונשטט מראשי ישיבת "קול תורה" שמאז‬
                     ‫ומעול הקפיד שלא לקבל תרומות מעכו" לישיבה‪ ,‬ג כאשר הדבר היה כרו‬
                    ‫בהפ די תרומות ב כומי ענק על פי דברי הגמרא )בבא בתרא י( שדורשת‬
                    ‫מהפ וק )ישעיה כז‪ .‬יא( "ביבש קצירה תשברנה" שא ור לקחת צדקה מעכו" ‪.‬‬
                    ‫ויהי היו ‪ ,‬הגיע אשה ותרמה כו גדול לישיבה‪ ,‬קבלו ממנה ולאחר מכ נודע‬
                    ‫כי ייחו ה פגו והיא אינה יהודיה‪ .‬הוא הציע את המקרה לפני רבינו‪ ,‬וברגע‬
                    ‫כמימרא השיבו שיקנו בכ תאורה חדשה להיכל הישיבה‪ .‬זאת על פי התו פות‬

                         ‫שלוחי המימ ד הציוני דאז וילדי התתי" הלכו אחרי המיטה ואמרו יחד שיר השירי ומפע‬
                                                     ‫לפע זעקו מרה בקול בוכי "עבדי משלו בנו פורק אי מיד "‪.‬‬

          ‫‪ .131‬מפי רבי יו פישהו ‪ ,‬ר"מ שערי שמועות‪105 .‬‬
   114   115   116   117   118   119   120   121   122   123   124