Page 122 - alef
P. 122
פרק ו | משוש דייו 108
ההצלדה תבופה תעצם הקשפ אליה
יפר תלמידו המשגיח הגה"צ רבי ד גל :פע שמע רבינו שיח בחורי בינ
לבי עצמ בו ה דני עד כמה ה מצליחי בלימוד ,כאשר חלק מה
התאוננו שאינ מצליחי בתורה .התערב רבינו בשיחת ואמר לה :האמת
היא שא רעק"א היה נכנ לשיעור שלי היה צוחק ,הלזה יקרא שיעור?! וא
על פי כ אינני נשבר מזה ,משל למה הדבר דומה לשני אנשי שנתבקשו לתרו
עבור מו ד תורני שהוצאותיו מגיעי למליוני רבי ולכל אחד מה היו רק
עשרה שקלי ,הראשו קיבל רפיו ידי ,מה כבר יוכל להועיל בפרוטותיו
הדלות ,אבל השני חשב ,להיפ ,ב"ה שתהיה לי שייכות ושותפות למו ד כה
גדול ,שכ על פי די שותפות כל שהיא ,היא כבר שותפות כמו שמצינו )בכורות
י"ג( ששותפות עכו" פוטרת מבכורה אפילו א יש לעכו" אחוז אחד של
שותפות ופוטרה א שליהודי יש פי כמה וכמה מזה.
ג כא -יי רבינו אני שות ,ודי לי בזה שאני טובל את רגלי בקצה הי
הגדול של תורה שנלמדת ע"י גאוני צדיקי וחכמי ,ובזה ג אני מאושר
ושמח .כמה שאד עניו יותר ונכנע יותר מכיר יותר ערכה של תורה ערכה
של עבודת ה' ויותר שמח בחלקו135.
פע הביא את הפ וק שהקב"ה אמר לכלל ישראל בקבלת התורה )שמות
יט ,ד( "ואשא אתכ על כנפי נשרי " וה ביר מה הייחודיות של "כנפי נשרי "
וג דברי רבי יהודה ב תימא )אבות פ"ה מכ"ג( "הוי עז כנמר קל כנשר וכו'",
מה מיוחד דוקא בנשר ,וה ביר שהנשר בשונה מבעלי חיי ממריא בצורה
ישרה ולא בצורה אנכית ,וכהבדל בי מטו למ וק ,זהו משל הנשר ,שהעמל
בתורה ודבק במצוותיה היא מגביהה אותו מיד לגבהי .
בהקשר זה ,מ פר הג"ר אליעזר טורק רב קהל פרושי במודיעי עילית:
לפני שני למדתי בחברותא ע ת"ח חשוב ושקד עצו ובהזדמנות יפר לי
יפור מופלא שהתרחש בבחרותו והשפיע עליו רבות.
היה זה בלומדו בישיבה והנה בימי בי הזמני של חודש אב למד את הגמ'
)תענית לא" (.אמר רב שמעו ב גמליאל לא היו ימי טובי לישראל כחמשה
עשר באב וכו' משו דהוי יו שפ קו מלכרות עצי למערכה ,אמר רב מנשיא
וקרו ליה יו תבר מגל )שבירת הגרז -שפ ק החוטב מלחטוב עצי -רש"י(
.135ישורו ט"ו עמ' תצ"ז.
