Page 121 - alef
P. 121

‫גאון ישרא‪ú‬‬                                                                          ‫פרק ו | משוש דייו‬

                    ‫באחד מה פדיו יפר ב רבינו הגאו רבי שמואל‪ :‬לא אשכח אי בימי‬
                    ‫ילדותי אמר לי פע בהתלהבות‪ :‬בא וראה מה זה מג אברה ‪ ,‬אי שבשתי‬
                    ‫שורות מקופל עולמות‪ ,‬והראה אי במילה זו מרומז י וד זה ובמילה האחרת‬
                    ‫י ודות אחרי ‪ .‬ו יפר שדיבר בכל כ התלהבות שנראה היה שמראה לו איזה‬

                                                                ‫נו מדהי ‪ ,‬משבעה פלאי תבל‪.‬‬
                    ‫פע ישב ולמד את הקונטר שפיר באחד מעשרי כרכי "כר ציו "‬

                     ‫אודות ערלה בשתילי שהועברו מחו"ל לאר ישראל‪ ,‬וכל כ התפעל מהדברי‬
                    ‫שהתבטא שהיה שוה הדפ ת כל עשרי כרכי ציו רק עבור הדפ ת קונטר זה‪.‬‬
                    ‫כמה מובנת איפה התפעלותו‪ ,‬כאשר שהה פע למנוחה בבית תלמידו חביבו‬
                    ‫הג"ר שמריהו ברזילי ראש ישיבת משכ שמעו בבני ברק‪ ,‬ובאות ימי התפלל‬
                     ‫במני שבבני הישיבה בו מתפללי בנו ח עדות המזרח‪ ,‬והנה ביו הראשו‬
                    ‫לבואו אחרי מעריב‪ ,‬אמר לו בהתפעלות‪ ,‬איזה אוצר הוא ידור זה‪ ,‬היה שוה‬
                    ‫לי לבא רק להתפלל בו‪ .‬והתלמיד משתהה‪ ,‬לא מבי מה מצא רבינו כ"כ מיוחד‬

                      ‫בנו ח עדות המזרח‪ ,‬נענה רבינו‪ ,‬איזה רכוש זה תפלה זו של אהבת עול‬
                      ‫שנאמרת לפני קריאת שמע‪ ,‬בה מתפללי ‪" :‬ונשמח ונעלוז בדברי תורת "!‬

                                                              ‫הבופה תלועה תחמו‬

                    ‫יפר תלמידו הג"ר דוד שמידל שבשנת תשכ"ד‪ ,‬לפני הניתוח שרבינו עבר‬
                      ‫בראשו‪ ,‬נכנ לרבנו ע קבוצת ת"ח להחתימו על קול קורא בעניי מ ויי‬

                    ‫של צניעות‪ .‬כשדנו אז ע רבנו במשא ומת של הלכה‪ ,‬הזכיר רבנו את דברי‬
                     ‫הש" ביו"ד ימ ש"מ בעניי קריעה שמבואר ש שא ור לאשה לקרוע באופ‬
                     ‫שיראו את החלוק שעל בשרה שג זה פריצות‪ ,‬ומזה ה יק רבנו שאכ הנידו‬

                                                               ‫שדובר ביניה הוא אי ור גמור‪.‬‬
                    ‫באותו זמ עדיי לא גמרו לנ ח את המודעה‪ ,‬ורבנו עדיי לא חת עליה‪.‬‬
                     ‫לאחר הניתוח שהחליש את רבנו מאוד עד שלתקופת זמ נחלש זיכרונו‪ .‬וכשנכנ‬
                    ‫רבי דוד אליו שוב להחתימו‪ ,‬לא זכר רבינו כלל שהיה אצלו קוד לכ ואת‬
                    ‫הנידו ‪ .‬כשהתחיל לדבר והזכיר לו את דברי הש" ‪ ,‬אז פתאו התעורר רבנו‬
                    ‫מתו חדוותא דאורייתא וחזר על הדברי ‪ ,‬ומתו כ נזכר שאכ היה אצלו‪ .‬אז‬
                    ‫היה אפשר לראות בחוש עד כמה התורה בלועה בעצמותיו‪ :‬שכ ממה שהיה‬
                    ‫בתקופה קצרה קוד לכ ‪ ,‬לא זכר כלו ‪ ,‬שהיו אצלו ודברו איתו ורק התורה‬

                                                   ‫הייתה מונחת בדמו‪ ,‬ודרכה נזכר במה שהיה‪.‬‬

          ‫‪107‬‬
   116   117   118   119   120   121   122   123   124   125   126