Page 118 - alef
P. 118
פרק ו | משוש דייו 104
"הלומח מכל אחם"
למרות ידיעת התורה המופלגת שלו ,כאשר פגש בתלמיד חכ שעמל במקצוע
מ ויי בתורה או שהוציא פר על מקצוע זה ,לא בוש להידבר איתו ולהתעניי
אצלו ,לשאול אותו שאלות ,ללמוד ממנו ולמצות איתו עניני ו וגיות שנראה
היה כאילו הוא לומד עתה אצלו ,ועשה זאת ג א הלה היה צעיר ממנו
בעשרות רבות של שני .
כאשר קיבל את האחריות ההלכתית על ביה"ח "שערי צדק" ,ביקש מת"ח
מופלג אחד לשנ איתו מקצוע מ ויי בהלכה שהלה התייחד בו ,באומרו בענוה
שהוא לא יודע אותו די ,וא"כ מבקש הוא ממנו א יוכל ללמד זאת אותו .יפר
אותו ת"ח שכאשר למד איתו ,ני ה הוא לומר לרבינו י ודות שוני שהגה
במקצוע זה ,א רבינו שלמרות "אי ידיעתו" ,היה כארי במקצוע זה ,לא קבל
והתווכח איתו בעוז כדרכה של תורה ,זה לעומת זה.
היתה לרבינו קביעות ע המחנ הנודע הרה"ג רבי חיי יודל יעקבזו בעל
"למשמעות" ,שהיתה לו בקיאות נפלאה וי ודית בנ" והיו לומדי יחד נ"
ומשניות טהרות ,פע ביקשו רבינו שילמדו את מגילת "שיר השירי " ,הוא
נעתר בשמחה ובער חצי שנה למדו בלילי שבתות שיר השירי 129.הלימוד
במגילה זו ע פירוש רש"י היה חביב על רבנו ואמר שהוא מרומ את הנפש
ומעורר את כי ופי הגאולה130.
.129מנכדו רבי אברה בצלאל יעקבזו כפי ששמעה מרבינו .ומעניי לציי את שהו י ב רבינו
רבי מרדכי ,שכאשר ביקש רבינו מרבי חיי יודל ללמוד איתו ,הוא שאל את רבינו בחיו ,ומה
תשל לי? שאלו רבינו ,במה אוכל לשל ? ענה רח"י שיש לו שאלות ובירורי שהצטברו אצלו
בעניני זרעי וישמח ע רבינו יוכל להקדיש לו זמ לברר איתו ורבינו נענה בשמחה לע קה.
בדברנו אודות ע קאות שכאלו ,מקו כא להביא דבר נפלא ששמעתי מאאמו"ר רבי שבתי
דב רוזנטל שכאשר נכנ פע קמיה עמוד ההוראה הגרי"ש אלישיב והמתי לו היות ואד
אחר דיבר איתו ,אדהכי והכי שאלו אחד הרבני ממקורבי הגרי"ש ,מדוע הדפי באיזה קוב
התכתבות של הגרצ"פ פראנק ע הגאו ה"מרחשת" בווילנא ,בו הוא כותב ששמע שיצא פרו
ואי לו מעות לרכשו והוא מציע שישלח לו כמה עותקי ועוד אחד אפילו בלתי מכור ובעד זה
שימכור לו את העותקי ית לו חינ את הבלתי מכור ,טע אותו רב לאאמו"ר ,למה מבזי
את ה"גדולי " בפר ו מכתב כזה שה כ וחרי ,אדהכי והכי גמר הגרי"ש שיחתו וביקש
לשמוע על מה מדברי ,וחזר אותו רב על טענתו ,הגיב הגרי"ש ,באמרו לאותו רב בהתפעלות,
"וא איז מיט איי ,דא איז די גענצע שייניקייט"" ,מה איתכ ,זהו כל היופי".
.130ופע יפר שהיה המנהג בשעתו בעת הלווית המת )וי"א בשעת הטהרה( שאמרו הנוכחי שיר
השירי מלה במלה ו יפר שמונח בזכרונו הלוויתו של הק' ד"ר יעקב ישראל דיהא שנרצח ע"י
