Page 114 - alef
P. 114
פרק ו | משוש דייו 100
שלו ע הקדשה אישית .בשנת תשל"ג למדו בישיבה מ כת בבא בתרא ,והיה
בחור אחד שלמד וידע את כל הרשב" על בבא בתרא והל להיבח .ובחור
שני למד חצי מ כת והוא לא רצה לבחו .הבחור היה שבור הוא השקיע וחזר
כל כ הרבה ורבינו לא ה כי לבחנו ,שלחו אותי לשאלו על כ .
נגשתי אליו והוא אמר לי באכזבה מ ויימת ,קיבלתי הרגשה שההשקעה
בזה היא על חשבו השיעורי וכאילו זה יותר חשוב מלדעת בבא בתרא
בעיו ,אינני רוצה בזה ,שהרי לא זו היתה הכוונה .לכ אני לא בוח אות
ורק כשטענו שה לא ידעו שהוא לא רוצה באופ כזה וה כבר השקיעו בזה,
ה כי לבחו אות ,אבל ביקש ממני להודיע לכול שזה הפע האחרונה.
עיקר הפר מגיע למי ששומע שיעורי היטב ולומד המ כת בעיו טוב ,ועל
כל פני זו עיקר המגמה ,לא ת לגרו .
"אוי לאובה תושה ,הייבי צפיך לזכופ אב הגמפא תעל רה"
ב רבינו הגאו רבי שמואל יפר שפע התאונ רבינו באזניו ,הלא אינני אבר
צעיר ואי יתכ שלפעמי אני צרי באמצע וגיא לעיי בתו גמרא אחרת
לראות את הלשו ואיני זוכר את הגמרא בע"פ ,אוי לה לאותה בושה ,הייתי
צרי לזכור את הגמרא בעל פה.
ואכ ,בני משפחה ותלמידי קרובי יפרו שלא פשוט היה לדבר איתו
בלימוד ,כי א לא ידעו דבר שמפורש באות וגיות או בשולח ערו או
במשנה ברורה על אתר ,היה מתפלא עליה ,אי זה שה לא יודעי מה
שמפורש והבינו שכאשר מדברי איתו בלימוד או בנידו הלכתי ,בפרט א
באי לחדש משהו ,צרי ללמוד את ה וגיות מקוד ע כל ההיק .
כ יפר ג אחיינו הג"ר דוד אויערבא בעל "הליכות ביתה" ,שכאשר עזר
לרבינו לערו את שו"ת "מנחת שלמה" הראה לו על נושא מ וי שיש "מנחת
חינו " שמדבר על זה במקו אחר ,התפלא רבינו אי יכול להיות ששכח מזה
והתחיל להתיישב על הנושא מחדש ,וממש לא מצא מנוחה לנפשו ,אי נעל
ממנו ה"מנחת חינו " למרות שזה נכתב ש ב וגיה אחרת לגמרי.
"פאה מה עלול להיוב עם תן אחם"...
נכד רבינו הג"ר יצחק טרגר נלווה אליו פע בביקורו אצל אחד מגאוני הזמ .
אותו גאו היה כבר בערוב ימיו ,בחודשי חייו האחרוני והיה חלוש בכוחותיו,
