Page 117 - alef
P. 117
פרק ו | משוש דייו
ברח' או ישקי ושכב אז חולה בביתו .כששלח אליו יפר לה רבינו על
גאונותו ובהירותו ,שכאשר הוא מדבר איתו הוא מ וגל לעבור בבהירות מנושא
לנושא ג בעניני עמוקי .
בני הישיבה הצטרפו אכ למני ולאחר התפילה שוחחו מעט ע הרב הראשי
ומישהו מה הזכיר את מה שאמר עליו רבינו .נענה
הרב הרצוג ואמר ,עלי הוא מדבר?! יודעי את
איזה ראש ישיבה יש לכ ? זכיתי בצעירותי להיות
קרוב לאדירי התורה שבדור הקוד ,ה"אור שמח"
והרידב"ז ,שהמיוחד בה היה ,שבכל נושא שדיברו
אית ה היו מיד במלא ההבנה והבקיאות .כשאני
מדבר ע ראש הישיבה שלכ הוא מזכיר לי את
הדמויות הללו128."...
הרדח והתושה מלהיוב עמי האפץ
ע רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג בני רבינו מ פרי שחינוכו לא היה דוקא להיות
רבי עקיבא אייגר או רבי מאיר שמחה ,אלא שלא
להיות חלילה "ע האר " ,הרגשנו תמיד שלהיות
"ע האר " זה הא ו הגדול ביותר.
גאון ישראú ה מו יפי ומ פרי ,שככל שהיה נעי ונחמד באישיותו ויכלו לדבר איתו
בכל דבר ועני .בבית היה תמיד השיח ביב דברי תורה או ב יפורי צדיקי בלבד,
ובדר כלל לא שוחחו על שולח שבת בענייני חולי ובמאורעות הזמ שעלו
על הפרק בתקופות הללו .לא שהוא הקפיד בזה ,אנו עצמינו הרגשנו בושה...
ידענו שהוא שונא את הבטלה ומתעב אותה בכל לבו ,כאב לו מאד היצר
הרע של קריאת עיתוני ולו החרדי ביותר ,והיה אומר שב תורה יכול
לה תפק בקריאת הידיעות והחדשות הראשיות ואי לו צור בכל המו פי
לקרוא באריכות כתבות ופרשנויות .לעת זקנתו מבלי שביקש היה מקבל לביתו
כמעט את כל העיתוני החרדי שיצאו לאור והיה נאנח ואומר :בצעירותי
שמעתי שיש מועדו שבאי הולכי בטל לקרוא בו עיתוני ,הא עכשיו לעת
זקנה נהיה הבית שלי מועדו עיתוני ?!
.128התורה המשמחת עמ' 103 .84