Page 120 - alef
P. 120
פרק ו | משוש דייו
)בבא בתרא ח( והא דקבל מההוא טעייא דנדב שרגא לבי כנישתא וכו' הת
טעמא משו דהוי כמו קרב ואמרינ איש איש לרבות נכרי שנודרי נדרי
ונדבות כישראל.
שכדב גמפא מרופשב?
באחת הפעמי כאשר ביקר רבינו במערת המכפלה ,עבר ליד עני ישמעאלי
שישב במפת המערה ונת לו צדקה .תמה מלווהו ושאלו ,הא הרב לא ש
לב ,היה זה גוי ,התפלא רבינו הא שכחת גמרא מפורשת )גיטי א (.מקיימי
עניי עכו" ע עניי ישראל מפני דרכי
שלו 132.
ניגש אחד לבקש מרבינו שיתפלל ע רבי גדליה אייזמ )מימינו( ורבי אלחנ
על בתו לזיווג הגו .שאלו רבינו לשמו, קונשטאט )הראשו משמאל( במ יבה בישיבה
שאל הלה והלא בדר כלל מתפללי ע
ש הא ,נענה רבינו בפשטות ,והלא
הלשו בגמרא ) וטה ב (.שמכריזי
לגבי זיווגי הוא שבת פלוני לפלוני
ולא בת פלונית 133.ומעידי הנכדי
שבדר כלל היה אומר להזכיר בזיווג
ג ש אבא וג ש אמא134.
שמדב הבופה
דרוש דרש רבינו בפ וק נאמר )דברי לג .יח( "שמח זבולו בצאת ויששכר
באהלי " צרי להבי ,משו מה הקדימה התורה את זבולו שהוא המ ייע
לפני יששכר ,שהוא העו ק בעצמו בתורה ,אלא ביאר ,היות שיששכר יש לו
עונג ושמחה רבה ג בעול הזה ,שהרי דברי התורה נחמדי ומתוקי מדבש
ואילו לזבולו ח רה מתיקות זו ,ממילא הוא זקוק ראשו לברכת השמחה.
.132מפי רבי יעקב לנדמ ,מו ר אבות עמ' צ"ד. 106
.133מפי רבי יצחק מלק.
.134ג במכתבי ששלח בכמה הזדמנויות וביקש שיתפללו עליו הזכיר ג ש אביו .ראה להל עמ׳
.970
