Page 199 - alef
P. 199
גאון ישראú פרק ט | בופה יתקשו מריהו
ואמר אז על עצמו שג הוא היה שמח מאד לשמוע מאחרי ג עכשיו ,ורק
אי לו תמיד את ההיכי תימצי) .הוא היה אז ב ביבות גיל חמישי ( וה ביר
שההכרח בזה הוא משו שהגדילה של האד נמשכת כל עוד ששומעי .253 252
בעני זה יפר אחד שהיה נוכח כאשר אחד מידידיו ובני גילו של רבינו
שנתמנה למגיד שיעור אמר לפניו שיעור של שמ ר .רבינו ישב ושמעו בהקשבה
מלאה מריש ועד גמר .ציי אותו תלמיד חכ ,אי לי פק שהיה לרבינו מה
להתווכח או להו י כדרכה של תורה ,א משהרגיש שכדי לרומ את אותו
מגיד שיעור עליו לשבת דומ ולהאזי היטב למה שחידש ,עשה זאת .כ ג
כתב רבינו על החומש שלו על הפ וק )דברי יא .כז( "ראה אנכי נות לפניכ
את הברכה ...את הברכה אשר תשמעו " ,זוהי גופא הברכה בעצמה -להיות
שומע ,להיות מקבל"254.
ידסו להשקעה תלימוח הלכה לתני ישיתוב
דעתו של רבינו היתה שב הישיבה צרי להשקיע את עיקר עמלו בשיעורי
הרמי" להבי היטב ה וגיא ,לא רק במטרה להבינה ,אלא כחינו אי ללמוד,
שכאשר יידע אי ללמוד ,יקבל דר בזה לכל ימי חייו.
משו כ ,לא עודד להשקיע הרבה בעניני הלכה ,כי עיקר התפקיד בגיל זה
הוא ההשקעה בשיעורי .כ ג כתב לאחד מבאי ביתו ששלח אליו מ פר
שאלות בהלכה ,שאלות הראויות להתכבד .לאחר שענה בכתב על השאלות,
הו י :הנני שמח שאתה עו ק בעניני הלכה ,אבל חושבני שבחור אינו צרי
להשקיע כי א בשיעורי ...שוב הוי מעשה שבפרו שנת השמיטה הביע
לפניו אחד התלמידי את משאלתו ללמוד הלכות שביעית ומנעו רבנו מכ ,
באמרו עיקר תלמודו של בחור בישיבה צרי להיות במ כתות הנלמדות ,ורק
.252מי הדעת עמ' קפ"ו מפי רבי ישראל מאיר המניק.
.253למרות זאת הורה פעמי רבות לצאת להלוויות גדולי ישראל )והיה מורה לכתוב בדיוק עד
היכ ילכו ומתי יחזרו( וה ביר שיש ללכת לא משו החיוב ללכת להלויה ,שמ יבה זו פטורי
מהטע הנ"ל ,אלא משו שהלויה של אד גדול מו יפה יראת שמי - .מפי רבי יאיר שטר
בש ר"מ הישיבה רבי ישראל גנ .ראה ב ' וזאת ליהודה שהורה לצאת להלוית הגר"י צדקה
ר"י פורת יו .
.254אוצרותיה אמלא -דברי עמ' רכ"ט185 .