Page 251 - alef
P. 251
גאון ישראú פרק יא | עמוח ההופאה לתיב ישפאל
מלא הכוונה שהוא קרוב להיות של וה ביר שהרי אי דר לכבד אד נכבד
בכו מלאה כ"כ ,ולמד דבר זה מהמשנה בברכות )נ"א( במחלוקת ב"ש וב"ה
א נוטלי לידי לפני מזיגת הכו או לאחר מכ ,שדעת ב"ה שמוזגי הכו
ואח"כ נוטלי לידי ומבואר בגמרא דאי חוששי לניצוצות שאחורי הכו
שיקבלו טומאה מהידי שלא נטלו אות ,משו שניצוצות לא שכיחי ,וא
נאמר שהכו צריכה להיות גדושה עד למעלה אי יתכ שניצוצות לא שכיחי316.
לרסוק מבוך הגמפא
מ פר הרה"ג רבי חנ כה :בשעה שאמי היתה אבלה על פטירת אביה היא
ביקשה שאגש אל רבינו ואגיד לו שהיא בשנות אלמנותה הורגלה לשמוע
מוזיקה בכדי להפיג את בדידותה ,והיות והורגלה בזה ,קשה לה מאוד להמנע
מזה .מיד כאשר שאלתי אותו הביא בפני את הגמרא )יומא עז (:שמי שיש לו
חטטי בראשו מותר לו לרחו כיו שאי כוונתו לתענוג אלא למניעת צער
וכ נפ ק להלכה ,ג כא כיוו שהיא לא שומעת כדי להתענג מהמוזיקה ,אלא
כיו שהורגלה בזה להפיג את בדידותה מותר.
ומו י :זכורני כאשר נפטרה ובני רבינו הגיעו לניחו האבלי ,יפרתי לה
על פ ק זה של אביה ,ה ממש יצאו מכליה מרוב התפעלות ,ה אמרו
שמ תמא כל רב היה מיקל בעני זה בצירו ברות שונות ,אבל הוא לא ת
היקל ,אלא הביא מיד את דברי הגמ' השייכי לעני .
יפא הופאה " -איך ציטפעט רון א פעק"א"
בה פדו של הגאו רבי אברה ארלנגר על רבינו ,הארי על היראת שמי
הצרופה שראו ברבינו ה את יראת הרוממות שראו בתפילותיו ומכל גישתו
להוראה ה לעצמו ה לאחרי ,שלא אחת ג כשהיו לו הרבה היתרי לא
הקל ולא ויתר בכלו כשזה היה נוגע לעצמו ,אול לגבי פ ק ההלכה לאחרי
ידע את המשקל המדוייק ,וברור שרק מכח יראת שמי צרופה זו ,זכה להיות
מורה ההוראה של הדור.
בעני זה כותב הרה"ג רבי יעקב וינגולד :באתי לביתו ע רב אחד בנידו
שד הגרעק"א לא ור ואמר לנו רבינו באריכות ברות עמוקות וראיות ליישב
.316אור המועדי )שיעורי הג"ר זלמ נחמיה( עמ' תנ"ג237 .
