Page 248 - alef
P. 248
פרק יא | עמוח ההופאה לתיב ישפאל
כעבור זמ שלח רבי שמריהו
את המכתב בהעתקה שלו
והו י ד נו .ומעניי כי
במכתבו אליו מתברר שבשנת
תרצ"ו כשכתב את המכתב
לא ידע אפילו את שמו של
החזו"א וחשב כי שמו ר' ישעי'
מקרלי ,בחושבו שקרלי זה
ש של עיר שממנה הגיע
החזו"א.
אחד המכתבי מהחזו"א
כמ ופר לעיל ,בשנת ת"ש
התפר שהחזו"א מגיע לשבות בירושלי בשכונת
"גבעת שאול" לרגל שמחת נישואיו של אחיינו הגאו
רבי שלמה שמשו קרלי ,רבינו והגאו רבי דוד בהר"
נדברו ביניה ללכת להקביל את פניו בשבת אחה"צ.
באותה תקופה היה לרבינו פולמו הלכתי ע הגאו רבי
דוד )אותו העלה לימי בקונטר "לאפרושי מאי ורא"(
בדבר חידושו של הגאו רבי דוד והנהגתו להפריש
מידי יו ביומו תרומות ומעשרות באופ כללי מכל
מיני תבואה ופירות האר שלא תוקנו ושלא יתוקנו מאי ור טבל לאפרושי
מאי ורא ,ע"י נו ח מיוחד למע אות תינוקות שנשבו ,והיו רבי מיראי ה'
שרצו ל מו לכתחילה על הפרשה זו .רבינו שהיה כמ ופר לעיל מקורב מאד
לרבי דוד חלק על שיטתו בזה כדרכה של תורה והחליטו לנצל את שהותו
בירושלי לשטוח בפניו את הצדדי .החזו"א שמע היטב וד אית בעני ,
א למעשה לא הביע דעתו לגופו של עני .
פאש ישיתה'חיגעפ רוסק
א נבא לדו מהי יחודיותו של רבינו שבאה לידי בטוי ב פריו ו פרי תלמידיו
ובכל אות רבבות פ קי ההלכות וחקרי הדיני שמיבדרי בבי מדרשא משמו,
ברור שייחודיות היא בהיות בנויי על פי בקיאות עצומה של ש" ופו קי
בעיו ,ובעיקר ב ברא הישרה שניחו בה ובהיותו מברר ההלכה בכל עומקה,
כדרכ של גדולי ראשי הישיבות בשיעוריה .וכבר רוממו כל גאוני דורו את
234
