Page 247 - alef
P. 247
פרק יא | עמוח ההופאה לתיב ישפאל
שאלו ,במה עו ק ה פר ,ואז יפר שה פר בעניני זרעי החמורי .רבי
שמריהו התפעל ,ושאלו :אי זה שאבר ת"ח מדפי פד בעניני זרעי וכלל
לא קשור או מתכתב ע דודי שליט"א ,שאלו רבינו ,מיהו דוד ורבי שמריהו
גילה את אזנו שזה החזו"א.
ענהו רבינו :כבר לפני כשמונה שני כתבתי מכתב להחזו"א
וא ביקשתי בקשה מיוחדת לקבלת תשובה ומשלא נענתי
לא כתבתי עוד .הדבר היה נראה תמוה בעיני רבי שמריהו,
משו שדרכו של החזו"א היתה לענות ללומדי תורה במכתבי
תורה ,והוא התעניי במה היה נושא המכתב וכשרבינו השיב
שהמדובר בנושא מורכב ועמוק של שיניי תותבות בימי
הפ ח ,חיי ואמר שהוא זוכר טוב מאד את המכתב שהיה
מונח אז על שולח דודו ,ו יפר שהחזו"א עיי אז במכתב,
וא הראה לו את הכתוב בו וג לעוד אנשי שהיו בביתו,
והתבטא אז ,תיראו אד מירושלי שלח לי מכתב וער
תשובה ערוכה ושלימה ומבקש לשמוע את דעתי ,וכי מה
ית או יו י א אומר לו את דעתי בנידו ,אחרי תשובה
מ ודרת כזאת .במש זמ המכתב היה על שולחנו ומידי
החזו"א פע דיבר על ה וגיות הנידונות ש .
דברי רבי שמריהו גרמו לרבינו כאב ,והצטער שבגלל שהבי בטעות כי החזו"א
אינו משיב למכתבי הפ יק לשלוח מכתבי .לא פע היה חוזר ואומר :כמה
חבל ,כמה חבל שבעקבות הטעות לא הצלחתי לברר איתו וללב אצלו עוד
וגיות עמומות שע קתי בה 313.
גאון ישראú בהמש השיחה שניהלו בי כותלי בית הדפו ,ביקש רבינו מרבי שמריהו
שהיות ולא השאיר העתקה ממכתבו מבקש ממנו א יוכל לשלוח לו חזרה את
המכתב או לכה"פ שיעתיק עבורו את המכתב הנמצא עדיי בבית החזו"א .ואכ
.313דבר הצער מתבטא במכתב שכתב שני אח"כ בשנת תשי"ז להרב יחיאל מיכל חרל"פ וזה
לשונו :מה שהזכרתי את אחד מגדולי הדור כוונתי לבעל החזו"א .מצטער אני שבגלל איזו טעות
לא ידעתי באות הימי מה שנודע לי אח"כ כי דרכו של גאו וצדיק זה היה להשיב לכל שואל
ומשו כ הדפ תי דבריו בצורה זו מבלי לשאול אותו קוד )הכוונה לפי קא ב פר מעדני אר
על שביעית ימ י"א אות ז' בד"ה ועכ"פ( בו מביא את דברי החזו"א מבלי שהזכיר במפורש
את שמו אלא וג ראיתי לאחד מגדולי הדור שהל בשיטה זו ומצדד משו כ לומר דבכה"ג
שיכולי הירקות להתקיי במחובר ג לאחר שנה שביעית אי נוהג בה כלל חובת הפקר עכ"ל 233
