Page 34 - alef
P. 34

‫פרק ב | וזפד השמש‬

‫ופע יפר רבינו להגרב"ש דויטש שלעיתי כאשר ידע אביו הגרחי"ל‬
‫שעוד מעט הפ קת צהרי והוא ישוב מישיבת "ע חיי " וידע שבבית אי‬
‫מאומה‪ ,‬ח על זמנו והקדי‬
‫ובא אליו לישיבה ודיבר עמו‬
‫בדברי תורה‪ ,‬והוא כבר הבי‬
‫לבד שאי לו מה לבא היו‬
‫הביתה ועליו להשביע נפשו‬
‫בדברי תורה‪ ,‬ואמר שבאות‬
‫ימי ‪ ,‬ג כאשר כ היה משהו‬
‫לאכול‪ ,‬בדר כלל היתה זו פת‬
‫לח קיבר ומרק טפל‪ .‬והיה‬
‫הגאו רבי זלמ זלזניק מראשי‬
‫הישיבה מ פר שהוא ידע היטב‬  ‫ישיבה לצעירי "ע חיי‬

‫את המצב והעניות בבית רבינו והיה נהנה להכנ להיכל הישיבה ולראותו לומד‬
                           ‫בשמחה‪ ,‬כאילו הוא שבע כהוג ‪14.‬‬

‫מ פר רבי אברה בביו איש שערי ח ד‪ ,‬כילד שיחקתי פע ע אחד‬
‫מאחייני רבינו אצל בתו א רבינו הרבנית צביה‪ ,‬וכשהיה אצלה אכל ארוחת‬
‫ערב וכש יי את פרו ות הלח שהיו מונחות ש ‪ ,‬ביקש ממנה עוד פרו ה‪.‬‬
‫חייכה ה בתא ואמרה לו‪ ,‬דוד רבי שלמה זלמ היה מגיע לפעמי מאוחר‬
‫בלילה‪ ,‬אחרי יו של שכמעט ולא אכל‪ ,‬ולא תמיד היה לי לתת לו פרו ת לח ‪,‬‬
‫ובי א היה לי לתת לו ובי א לא‪ ,‬היה מזדרז לחזור ל"הגר"א שול" ללמוד‬
‫עוד שעה ע חברותא קבועה )הרה"ג רבי משה בולבי ( ואז היה חוזר לישו ‪.‬‬

‫פע יפר שיו אחד כשהגיע לבית‪ ,‬מצא שהשאירו לו מעט לח והחליט‬
‫לדחות את אכילתו לבוקר יו המחרת‪ ,‬וכשחזר ליו המחרת מתפלת שחרית‬
‫ורצה ו ו לאכלו‪ ,‬התברר שאחיו הקטני אכלוהו והוא חזר שוב ללימודו‬

 ‫על בט ריקה‪ .‬עד לאיזו רמת עניות הגיעו‪ ,‬יפר אחיו הצעיר הגאו רבי אברה‬
‫דב שרבינו היה רגיל להתבטא באוזניו‪" :‬אתה נולדת כבר בזמני הטובי יותר‪,‬‬
‫כאשר מפע לפע כבר היתה מצויה בבית ביצה בכל יו שהיתה מתחלקת‬
‫בי ארבעת הילדי ‪ ,‬בזמנינו ג זה לא היה"‪ .‬ג מיטות לא היו בבית די ואת‬

                           ‫‪ .14‬חג הא י עמ' ‪.41‬‬                       ‫‪20‬‬
   29   30   31   32   33   34   35   36   37   38   39