Page 35 - alef

‫גאון ישרא‪ú‬‬ ‫פרק ב | וזפד השמש‬

‫מטתו שלו הקצה לאחיו הקטני והוא עצמו היה פורש על הרצפה שמיכת‬
‫נוצות תרנגולת עליה יש ‪.‬‬

‫הסירוק וההנאה שגתפו על המדסופ‬

‫הכרת הטוב מיוחדת פיעמה בלבו של רבינו לבני משפחת אחד מהחברותות‬
‫שלו באות ימי רבי ברו ב"ר שמחה מנדלבוי שהוריו היו נחשבי יותר‬

‫אמידי מהממוצע הירושלמי דאז ומפע לפע היה מזמי אותו לביתו‪ ,‬ש‬
‫היה יותר אוכל ולא אחת הגישו לו‪ ,‬וממנו השקיט את רעבונו וחזר לתלמודו‬

‫ועל כ היה לו הכרת הטוב כל ימיו‪15.‬‬
‫עד להיכ הגיע העוני והמח ור בבית‪ .‬יפרו אחיו‪ ,‬במש שנות נעוריו לא‬
‫אכל א פע בימות החול תבשיל בשר‪ ,‬רק בשבת‪ .‬אמו היתה שמה במרק כמה‬
‫עצמות שהיה עליה מעט מזעיר עו ‪ .‬ו יפרו שכאשר נישא רבינו לרעייתו‬
‫וחמיו רבי לייב רוחמקי שהיה מאושר שזכה להכני לביתו פר תורה חי‪,‬‬
‫דאג שמדי יומו ביומו יגישו לה ארוחת צהרי בשרית במושגי אות ימי ‪.‬‬
‫רבינו שלא הורגל לאכול מדי יו ביומו בשר וגופו שלא היה ערו לזה הגיב‬
‫בתחילה בהתא והחל להקיא את האוכל‪ .‬כ אחרי יומיי וכ שוב אחרי שלש‪.‬‬

‫רעייתו הרבנית ומשפחת חמיו החלו דואגי ‪ ,‬שמא העלימו מה שחתנ‬
‫הוא אד לא בריא‪ .‬רבינו עצמו הבי את פשר המהומה בגופו ו יפר לה‬
‫שבמש שני לא אכל בשרי ואפילו בשבתות וימי טובי לא אכלו ממש‬

‫בשר לכ מגיב הגו כ ‪16...‬‬
‫כאשר דיברו איתו על אות ימי ‪ ,‬היה רבינו מדגיש שהכח להתגבר על‬
‫העוני ולהמשי בשקידתו נבע מהבנת ערכה של תורה והאהבה המיוחדת‬
‫שה פיגו בו הוריו אליה‪ ,‬שמכוחה התגבר על כל הקשיי ואדרבה‪ ,‬הרגיש‬

‫יפוק והנאה רבה מלימודו‪.‬‬

‫הגאון מלותלין‪ :‬עחיו לגחולוב‬

‫פע יפר על וויכוח שניהל מא דהוא ע הגאו רבי אליהו קלצקי רבה של‬

‫‪ .15‬מפי רבי נחו מנדלבוי ‪ ,‬מרבני רחובות‪.‬‬
‫‪ .16‬בערוב ימיו אמר לרבינו אחד מרופאיו שה חרחורות שהוא ובל מה ועוד בעיות רפואיות‬

‫נובעות מכ שבימי עלומיו בל מתת תזונה‪21 .‬‬