Page 396 - alef
P. 396
פרק טו | אמונה ותטדון
והו י נפ ק בשו"ע להלכה )או"ח רכ"ב "ג( ע"פ הגמ' )ברכות ( "חייב
אד לבר על הרעה כש שמבר על הטובה ,אילימא כש שמבר על הטובה
הטוב והמטיב כ מבר על הרעה הטוב והמטיב ,והתנ על בשורות טובות
אומר הטוב והמטיב על בשורות רעות אומר ברו דיי האמת אמר רבא לא
נצרכה אלא לקבולינהו בשמחה" הרי ששיי ומחוייבי לקבל רעה בשמחה
ולבר עליה554.
למעלה מזאת אמר רבינו בעת שנכנ לנח בפטירת אבר צעיר ת"ח וב
עליה ,הרה"ג רבי ישורו דרזי ,הוא הביא את י וד הלכה זו שנפ קה בשו"ע ושאל
א זו ההלכה למה באמת לא
מברכי ,וה ביר שכמו שבלח
יש די שצרי "תוריתא דנהמא",
כ שמחה צריכה צורת שמחה
ולכ לא מברכי ,אבל באמת
יש לדעת שיחד ע הנושא בעול
של האבלות ,צריכי להרגיש
כמו בזמ שמחה555.
וכשנ תלקה רעייתו של
רבינו ,ותמו ימי האבלות ושב
לתלמודו ע תלמידו והחברותא
עשרות בשני הגאו רבי ע רבי חיי שמואל לופיא
אביגדור נבנצאל ,הקדי ללימוד משפט קצר ,העול אומר שאת מה שלא
יעשה השכל יעשה הזמ ,א אני כשלעצמי מעדי שהשכל יעשה את זה .ומיד
פתח את הגמרא ושקע בתלמודו556.
"מעז יצא מבוק"
בכתביו כתב רבינו אודות הנאמר בהגדה" :כ עשה הלל בזמ שבית המקדש
היה קיי וכו' לקיי מה שנאמר על מצות ומרורי יאכלוהו" ,המרור נאכל
בליל ה דר לזכר המרירות שהמצריי מררו חיי אבותינו במצרי ,אבל יחד
.554מכתבי השיעורי של תלמיד רבינו ,רבי שלמה לוי מרבני אופקי . 382
.555מפי רבי יצחק דרזי בעל "שבות יצחק".
.556רשימות רבי משה מנטל.
