Page 393 - alef
P. 393

‫גאון ישרא‪ú‬‬                                                                      ‫פרק טו | אמונה ותטדון‬

                                              ‫"הנובן שלג כצמפ כרופ כארפ ירזפ"‬

                    ‫כשפרצה מלחמת יו הכיפורי היה רבינו מאושפז בבית החולי מ יבה כל‬
                    ‫שהיא‪ .‬והיות שחששו אז שיהיו הרוגי רבי רח"ל פינו את רוב רוב של‬
                    ‫החולי לבית ‪ .‬אחד מתלמידי רבינו נכנ לבקרו בביתו וראה שהוא מ תובב‬

                              ‫כבריא לחלוטי ‪ ,‬ורבינו א אמר לו שהוא באמת חש כבריא לגמרי‪.‬‬
                    ‫שאלו התלמיד‪ ,‬מה ההבנה בזה‪ ,‬הלא רבינו היה אמור עכשיו להיות מאושפז‬
                    ‫בבית החולי ?! נענה רבינו ואמר‪ :‬הלא כלל יש בידינו "הנות שלג כצמר כפור‬
                    ‫כאפר יפזר" )תהלי קמז‪ ,‬טז(‪ ,‬כפי הצמר שיש נות הקב"ה שלג‪ ,‬וא אי צמר‬

                           ‫די אי שלג‪ ...‬ולו לא היה קיי בית חולי ‪ ,‬כמעט ולא היו מחלות‪549.‬‬

                    ‫"מכל חתפ אמופה להחהח הקפיאה‪ :‬יבגחל ויבקחש שמיה פתה"‬

                    ‫באותו יו שארע הפיגוע הנורא בבית הכנ ת בהר נו בו נהרגו ונפצעו כמה‬
                    ‫וכמה יהודי בעיצומה של תפלת שחרית‪ ,‬מ ר הגאו רבי אריה לייב פינקל‬
                    ‫ראש ישיבת מיר באחוזת ברכפלד שמודיעי עילית וועד נוקב בישיבתו‪ ,‬כיצד‬

                                                                   ‫יש להתייח לדבר נורא זה‪.‬‬
                    ‫בתו הדברי יפר שכאשר התרחשה פע תאונה נוראה בה קיפחו את‬
                    ‫חייה שבעה יהודי ‪ ,‬שאל מא דהו את רבינו‪ ,‬כיצד עלינו להתייח למקרה‬
                    ‫הנורא‪ ,‬וענהו רבינו‪ :‬יהודי צרי להבי שמכל דבר אמור לצאת כבוד שמי ‪,‬‬
                    ‫וכששומעי דבר נורא כזה‪ ,‬המחשבה צריכה להיות‪" :‬יתגדל ויתקדש שמיה‬

                             ‫רבה"‪ ,‬יהודי יודע שכל מה שנעשה בעול הוא לרומ כבוד שמי ‪.‬‬
                    ‫כא פר רבי אריה בבכי ואמר‪ ,‬מאז ששמעתי את ה יפור על רבינו‪ ,‬הוא‬
                    ‫מלוה אותי לכל ימי חיי‪ ,‬שכל מה ששומעי ‪ ,‬הקורות והמאורעות‪ ,‬ואפילו‬

                                          ‫רח"ל הטרגדיה הקשה ביותר זה צרי להיות המבט‪550.‬‬

                                       ‫הקת"ה התיא תצופב כחי שנעפיך אב הגשם‬

                    ‫יפר רבי דוד גינזבורג שבעת שלמד בישיבת 'קול תורה'‪ ,‬הגיע פע רבינו‬
                      ‫לישיבה ביו וער וגשו ‪ ,‬היתה זו שנת בצורת‪ ,‬וכמה חודשי חיכו לגשמי‬

                                                                       ‫‪ .549‬בית ישראל להבה עמ' כ"ה מפי רבי יעקב וויל‪.‬‬

          ‫‪ .550‬מפי רבי אליעזר טורק‪ ,‬רב קהל פרושי מודיעי עילית‪379 .‬‬
   388   389   390   391   392   393   394   395   396   397   398