Page 397 - alef
P. 397

‫גאון ישרא‪ú‬‬                                                                      ‫פרק טו | אמונה ותטדון‬

                      ‫ע זאת מבואר בקדמוני שהוא ג טוב ומטעי את הבשר )ראה אור החיי‬
                    ‫שמות יב‪ .‬ח( וכ ג המצה נאכלת לזכר החירות שלא ה פיק בצק של אבותינו‬
                    ‫להחמי עד שנגלה עליה הקב"ה וגאל ‪ ,‬אול לח עוני זה הוא ג זכר‬

                                              ‫לעבדות‪ ,‬כי בימי הה היתה המצה לח עבדי ‪.‬‬
                    ‫אי כא ח"ו הנהגה או טעמי ה ותרי אחד את השני‪ ,‬אלא הה בר כפי‬
                    ‫הנאמר בפ וק )איכה ג‪ .‬לח( "מפי עליו לא תצא הרעות והטוב" כי רע ממש‬
                    ‫אי לפניו ית"ש‪ ,‬והרע הנראה לעי הוא רק דר עונש ותיקו כמבואר ג במדרש‬
                    ‫)בראשית רבה כ'( "כי על גחונ תל ‪ ,‬אמר רבי אליעזר א קללתו של הקב"ה‬
                    ‫יש בה ברכה שאילולא שאמר לו הקב"ה על גחונ תל ‪ ,‬היא היה בורח לכותל‬
                    ‫ונכנ לחור וניצל"‪ ,‬הרי מבואר שג לקללתו של הקב"ה יש מטרה ותכלית‪557.‬‬
                    ‫כ בעניננו הטעמי ההפוכי להורות באו‪ ,‬כי בתו הגלות נעוצה כבר‬

                                                                      ‫הגאולה ומעז יצא מתוק‪.‬‬

                                                 ‫עפך רעולה שנעשיב מבוך קושי‬

                    ‫פע ביאר‪ ,‬מדוע האריכה התורה בפרטי פרטי של ההכנ ת אורחי של‬
                    ‫אברה אבינו למלאכי ואילו את מפעל חייו של אברה אבינו ההכנ ת‬
                    ‫אורחי בכל עיר ועיר‪ ,‬בה הקריא שמו יתבר בפי כל עובר ושב הביאה התורה‬
                    ‫בראשי תיבות בפ וק )בראשית כא‪ ,‬לג( "ויטע אשל בבאר שבע" שאש"ל הוא‬

                      ‫ראשי תיבות של אכילה‪ ,‬שתיה‪ ,‬לינה‪ .‬וביאר שהיות ואת ההכנ ת אורחי‬
                    ‫למלאכי עשה מתו קושי ויי ורי ‪ ,‬א כ ‪ ,‬מרומ מעשה זה בעיני התורה‬

                                      ‫יותר מפעולות גדולות ואדירות שנעשו ע פחות קושי‪558.‬‬
                    ‫בהקשר זה‪ ,‬אחד יפר לרבינו‪ ,‬שאשה ישישה שעלתה מרו יה לאחר‬
                    ‫הקומוניזו ביקרה בבית ו יפרה יפורי מדהימי שהתרחשו עימה בגולת‬
                    ‫רו יה‪ .‬על ייעתא דשמיא גלויה ומופתית שראו ש פעמי רבות ונראה היה‬
                     ‫למ פר שאולי היא מגזימה ואולי מדמיינת‪ .‬הגיב רבינו ואמר‪ ,‬צרי להאמי‬

                      ‫ל יפורי אלו וצרי לדעת שליהודי אלו ברו יה עשה הקב"ה דברי שה‬
                    ‫למעלה מ הטבע‪ ,‬על מנת להחזיק בתלאות שעברו בתומת אמונת אומ ‪,‬‬

                                                     ‫לכ זכו לגילויי מיוחדי ולהגנה מיוחדת‪.‬‬

                                                                                        ‫‪ .557‬הליכות שלמה ח"א עמ' ש"א‪.‬‬

          ‫‪ .558‬מפי רבי אהר בירנצוויג‪ ,‬ר"מ ומשגיח בישיבת מיר‪383 .‬‬
   392   393   394   395   396   397   398   399   400   401   402