Page 388 - alef
P. 388

‫פרק טו | אמונה ותטדון‬                                                                          ‫‪374‬‬

 ‫ופגשו ש בהגה"צ רבי מאיר ד איידלי מצדיקי ירושלי ‪ ,‬שהיה שקד עצו‬
‫שג בימי השבעה לאחותו לא עזב את ביהכנ" ובאו לנחמו ש ‪ ,‬וג היה עובד‬
‫אלקי גדול שצ כל ימות השבוע והילכו עליו מפה לאוז עובדות מופלאות‪.‬‬
‫וכשפגש את רבינו ודיבר איתו אמר לו‪" ,‬אי זע אוי איי ‪ ,‬אז איר זענט א‬

                          ‫מאמי " )אני רואה עליכ שאתה אד מאמי (‪538.‬‬

                     ‫רסק ההלכה שהוכפע תין תיב שמאי לתיב‬
                                   ‫הלל אדפי שנביים שנדלקו‬

‫רבינו היה מביא דברי הגמ' )עירובי יג‪" (:‬ת"ר שתי שני ומחצה נחלקו ב"ש‬
‫וב"ה‪ ,‬הללו אומרי נוח לו לאד שלא נברא משנברא והללו אומרי נוח לו‬
‫שנברא יותר משלא נברא ונמנו וגמרו נוח לו לאד שלא נברא יותר משנברא‬

               ‫ועכשיו שנברא יפשפש במעשיו ואמרי לה ימשמש במעשיו"‪.‬‬
 ‫והיה תמה מאוד מה שורש המחלוקת בו נחלקו זמ כה רב של שנתיי‬
‫ומחצה בשאלה תיאורטית כזו‪ ,‬הא יותר נוח לו שנברא או שלא נברא‪.‬‬
 ‫וה ביר שבאמת יש בזה נפקא מינה גדולה בכל השקפת החיי ‪ ,‬הא יש לאד‬
‫לשמוח בחיותו‪ ,‬או שעליו לקבל הדבר כמו שהוא‪ ,‬ונפ ק שנוח לו שלא נברא‬
‫משנברא‪ ,‬והיה עדי לו לקבל את עול הבא כנהמא דכי ופא‪ ,‬אלא שחובתינו‬
‫היא לקבל גזירת שמי שהיא לטובתינו להיות נבראי ‪ ,‬אע"פ שלנו היה נוח‬

                                                       ‫יותר שלא נברא‪539.‬‬

                                       ‫לנגן תכלי שיפ על צפוב‬

‫)תהלי ו א‪-‬ז( "למנצח בנגינות על השמינית מזמור לדוד‪ ,‬ה' אל באפ תוכיחנו‬
‫ואל בחמת תיי רני‪ ,‬חנני ה' כי אומלל אני רפאני ה' כי נבהלו עצמי וגו' יגעתי‬

                    ‫באנחתי אשחה בכל לילה מטתי בדמעתי ערשי אמ ה"‪.‬‬
‫ויש להבי ‪ ,‬וכי על זה ראוי לזמר? הא זהו שיר למנצח על כלי שיר במקדש‪,‬‬

     ‫לנג את הצרות הנוראות של דוד המל שדמעות ממלאות את מיטתו?‬
‫ה ביר רבינו‪ :‬כאשר נגזר על האד צרות גדולות‪ ,‬הוא ובל משני קשיי ‪,‬‬

‫‪ .538‬מפי רבי אברה דוד יעקבזו ‪ .‬והו י שהגר"ש שאל את רבינו‪ ,‬אבא מה כוונתו שהאבא מאמי ‪,‬‬
                ‫מי אינו מאמי ? וענה לו כשתגדל תבי ‪ ,‬ואמר הגר"ש גדלתי ועדיי איני מבי ‪.‬‬
                                                                     ‫‪ .539‬מעדני שלמה עמ' תכ"ט‪.‬‬
   383   384   385   386   387   388   389   390   391   392   393