Page 384 - alef
P. 384

‫פרק יד | אתיפ הפועים‬

             ‫החרדית( שהיה מראשי הקנאי בירושלי והערי את רבינו הערצה עזה וא‬
                                                             ‫היה קשור עמו בלב ונפש‪.‬‬

            ‫יפר אחד שהיה עד לדו שיח משעשע בי הגאו והשקד הירושלמי בעל‬
            ‫ה"אור החמה" רבי זונדל קרויזר לבי הג"ר יעקב גדליהו תפילנ קי שהיה שומע‬
            ‫ממנו שיעורי ‪ .‬היה זה לפני הבחירות לכנ ת‪ ,‬שאל רבי זונדל את רבי יעקב‪ :‬נו‪,‬‬
            ‫הרי אתה לא עושה שו דבר בלי לשאול את רבי שלמה זלמ ‪ ,‬למה לא תשאל‬
            ‫אותו א ללכת לבחירות?! נענה רבי יעקב‪ ,‬מיניה וביה‪ :‬כי אי לי שאלה בזה!‬
            ‫יפר חת רבינו הגרז"נ גולדברג שהיה נוכח כאשר קבוצה מח ידי אטמר‬
            ‫שהיו באי מפע לשאול שאלות בהלכה‪ ,‬שאלוהו על הליכה לכותל המערבי‪,‬‬
‫הא נית ללכת לש ‪ .‬נענה רבינו והלא רבכ ה"דברי יואל" אינו מתיר זאת‪12 ,‬‬

                                                             ‫ולמה את שואלי אותי‪.‬‬
            ‫יפר הג"ר מנח ב ציו גוטפרב )מראשי ישיבת המתמידי (‪ ,‬שפע ליוה‬
            ‫את אביו הגה"צ רבי יצחק דוד גוטפרב שהיה מגדולי הקנאי ועובדי השי"ת‬
            ‫בטהרה בישוב היש בירושלי ‪ ,‬לביקור חולי אצל אחד מתושבי שכונת‬
            ‫"שערי ח ד"‪ .‬כשיצאו הציע לאביו לעלות לבקר את רבינו‪ ,‬נענה רבי יצחק‬
            ‫דוד שהיה שמח לעלות‪ ,‬אלא שאינו מ וגל לכ מחמת שהוא רואה בכ חילול‬
            ‫כבוד התורה‪ .‬שכ כשהוא נכנ אליו‪ ,‬מוצא רבינו בעדינותו צור לה ביר לו‬
            ‫פעולות מ וימות שנוקט בה ‪ ,‬ומ ביר את הצור בה ‪ ,‬והוא )הגרי"ד( רואה‬

              ‫בכ חילול הקודש שרבינו גאו ישראל צרי לה ביר וכביכול להתנצל על דברי‬
              ‫שעושה‪ ,‬לכ אינו נכנ ‪ .‬הרי לנו נקיי הדעת שבירושלי ‪ ,‬פשוטו כמשמעו‪...‬‬

      ‫כשפתינו והגפ"מ ריינשטיין נדלקים ה"ז סריקא חאופייבא‬                                   ‫‪370‬‬

‫כידוע עורר רבינו פולמו גדול בפ קו אודות תבשיל הטשולנט‪ ,‬אי לנהוג‬
‫כאשר שהתבשיל מבושל כל צרכו‪ ,‬א העצמות עדיי אינ מבושלי כל צרכ ‪,‬‬
‫וא כ יש חשש אי ור מבשל כשמחזירי לפלטה או לאש יר שנתבשל כל‬
‫צרכו‪ ,‬א יש בו עצמות שבמציאות עדיי מתבשל עוד ועוד ורבינו נקט בזה‬
‫לחומרא‪ .‬הלכו בשעתו תלמידי מישיבת רוז'י ושלחו את השאלה לפו ק‬

‫נייטי שבמאה שערי ‪ ,‬ציי זאת שבא אמנ לומר מז"ט ולבר בכל הברכות‪ ,‬א דווקא לא‬
                                                                        ‫בזמ שננקב בהזמנה‪.‬‬
   379   380   381   382   383   384   385   386   387   388   389