Page 379 - alef
P. 379
גאון ישראú פרק יד | אתיפ הפועים
כל אחד בהכרעה של רעהו .יפר הג"ר עזריאל ,ב רבינו שכאשר היה מגיע
לבית חמיו בשבתות ,היה רגיל להתעניי אצלו בקביעות לשמוע פ קי הלכה
ששמע מאביו.
הגפי"ש משנה ממנהגו תעקתוב העפב פתינו
ומעניי מאד שישנ שתי הנהגות שרבינו עורר ,לגבי ההנהגה למעשה בהלכות
ליל ה דר ,ולמרות שרבינו עורר זאת לא שינה בעצמו למעשה ממנהגו ,ודווקא
הגרי"ש אימ הערות אלו ונהג על פיה בפועל .האחת היא הערתו המפור מת
בנוגע לאמירת ברכה אחרונה אחר הכו הראשונה בארבע כו ות ,שבדר כלל
מאריכי באמירת ההגדה ואי ממתיני מלבר ברכה אחרונה .שמאז ששמע
הגרי"ש הערה זו בש רבינו היה מזרז את המ ובי על שולחנו שלא ישתהו
מידי ולא יעבור זמ עיכול )ואילו רבינו עצמו היה מחמיר לטעו משהו מ
הכרפ קוד שיעבור שיעור עיכול ולא ביר ברכה אחרונה כיו שלא רצה
לשנות ממנהג ישראל שלא מברכי ברכה אחרונה וא לבני ביתו לא הרשה
לטעו ואמר לה לא לשנות ממנהג כלל ישראל(527.
ההערה השניה שחשש הגרי"ש אליה ,שמאחר ומדינא דאורייתא "יו " נחשב
כבר החל מעלות השחר ,לכ לעני אכילת האפיקומ שהוא זכר לקרב פ ח
יש לחשב את זמ ה"חצות" לפי עלות השחר ולא לפי נ החמה .לפי זה הזמ
קוד בהרבה לזמ בלוח ואכ הגרי"ש היה בודק מהו זמ זה ודקדק לנהוג לפיו.
יפר הג"ר אברה יפה שלזינגר שפע ד לפני הגרי"ש בהלכות יו טוב
שני של גלויות בה החמיר הגרי"ש מאוד .תו כדי שיחה ציי השואל שרבינו
פו ק באופ שונה מפ קו של הגרי"ש .כאשר שמע זאת הגרי"ש שתק ולא
הו י מילה אחת בנידו 528.
רבינו הערי את כח ההכרעה של הגרי"ש ופע התבטא בביטוי רב משמעות,
שברור לו שג לו היה הגרי"ש חי בדור דעה של ה"חת ופר" ,היה תופ
מקו כאחד מחשובי הפו קי 529.
.527ומעיד אחיי רבינו רבי יצחק מרדכי הכה רובי )מח" ארחות שבת ד"ח( ששמע מרבינו שיש
עמו בכתובי אריכות גדולה מאוד בעני זה וחשב להוציא חיבור של רק על נושא זה -היכלא
קוב ד' ני תשע"ד עמ' צג'.
.528עמודו של עול עמ' פ"ז.
.529מפי רבי יצחק דרזי בש רבי יהודה עד 365 .
