Page 144 - 16222
P. 144
144כסף כחול לבן|
הממוצע לשכיר במשק ב־ 28אחוז ]...[ .איני צריך לאמור לכם
כי עלייה זו היתה מעבר ומעל לעליית הפריון לעובד .לכן יכלה
עלייה זו לחול רק על חשבון גידול היבוא והגירעון ,והיתה גורם
מכריע בעליית המחירים ]...[ .חיינו בהווה על חשבון העתיד;
אכלנו וצרכנו יותר מכפי שיצרנו ,כאילו מישהו אחר ישלם בעד
זה .לצערי אין מי שישלם זאת.
באחד הקטעים החשובים בנאום ניסה ספיר להסביר לציבור שלממשלה
אין "עצי כסף" המאפשרים לממן לנצח את העלאות השכר (עניין
שרבים בישראל מתקשים למרבה הצער להבין גם כיום ,ונחזור אליו
בסופו של הספר):
עובדי מפעל [ ]...קיבלו תוספת שכר של 25אחוז לערך .מי
יכול לשלם זאת אם לא הצרכן? [ ]...ואם אומרים :הממשלה
תשלם — מהיכן תיקח כסף אם לא ממשלמי המיסים? אם מישהו
לוקח — מישהו אחר חייב לתת; ואין זה אלא אותו אזרח עצמו.
סבורני שרבים בארץ עדיין חיים באשליה מסוימת ,שהממשלה
היא גוף השואב כספים מבחוץ ,בדומה לממשלת המנדט ,או
שהם סבורים שקיים כאן משטר חלוקה על חשבון נדבנים
מחוץ לארץ .ההפך מזה הוא המצב ]...[ .אם מאה אלף עובדי
מדינה ורשויות ציבוריות ,אוניברסיטאות ובתי חולים ,מהנדסים
ופועלי ניקיון ,קיבלו תוספת שכר גדולה — חוזר הכדור אליהם
עצמם .אין מהיכן וממי לקחת ,ומוטב שתחדור סוף־סוף הכרה
וידיעה זאת ללב תושבי הארץ כולה.
ספיר המשיך ופירט באריכות את האפשרויות השונות שעמדו בפני
הממשלה ,ועמד על ההחלטות שקיבלה ,כולל ההחלטה הקשה היכן
לקצץ והיכן לא ,ועל הניסיונות שלא לפגוע בהוצאות חיוניות .בשלב
הזה ,כאשר התייחס לפעולות הממשלה לריסון מחירים ולניסיונותיה
להיות גורם מייצב במשק ,הוא גם טבע מונח חדש :מיתון.
"מה ההבדל בין מיתון ובין משבר?" שאל כתב "מעריב" יובל
