Page 145 - 16222
P. 145
ההתבגרות גיל |145
אליצור חודשים אחדים לאחר נאומו של ספיר ,וענה על פי בדיחה
שהיתה נפוצה באותה התקופה" :כשמפטרים אותך — זה מיתון.
כשמפטרים אותי — זה משבר" 35.בכתבה שפרסם ב"מעריב" המשיך
אליצור ותיאר בציניות את הביטויים היפים שבהם השתמשה הממשלה
על מנת לתאר את גלי הפיטורים ,כגון "התארגנות מחדש על בסיס
יעיל יותר" ,והשווה אותם למציאות הקשה של המפוטרים ,רובם
מעיירות הפיתוח ,אשר איבדו בהפתעה את הבסיס הכלכלי לחייהם
ולא ידעו מה יוליד יום .הממשלה עצרה באופן חד שלל מיזמי בנייה,
ודרשה מאיגודי העובדים הגדולים לוותר מרצונם על תוספות השכר
של השנים האחרונות .עד מהרה זינקה האבטלה משיעורים זניחים
ליותר מ־ 11אחוז מהעובדים במשק ,מכת ברק אכזרית שנחתה על
מדינה שהתרגלה לשגשוג ולצמיחה מהירה.
רבים מאזרחי המדינה לקו באשליית שליטה ,שלפיה הממשלה
מסוגלת לשלוט בסיכונים של העולם הכלכלי ולהקטין אותם באמצעות
מעורבותה .במציאות ,ממשלות יכולות רק להעביר את הסיכון ממקום
למקום ,מקבוצת אוכלוסייה מסוימת לקבוצה אחרת ,מתקופה מסוימת
לתקופה אחרת .כשהסיכון מתממש ,התוצאה מזעזעת הרבה יותר
כאשר השווקים אינם חופשיים .המשק הישראלי נדרש לעבור שינוי
מבני קיצוני בתקופה קצרה :המיסים עלו ,תקציבי הפיתוח קוצצו ,יבוא
חומרי הגלם צומצם והאשראי המסובסד למפעלים הופחת .הממשלה
החלה להעסיק את המובטלים בעבודות יזומות כגון בניין ,סלילת
כבישים והרחבת פארק הירקון החדש ,ובמקביל יצא ספיר לחו"ל כדי
לגייס הלוואות ומענקים .אך האבטלה מיאנה לרדת.
עיתוני התקופה פרסמו כתבות שתיארו צמצום בשיגור כרטיסי
ברכה ובשי לעובדים לקראת חגי ספטמבר 36,1966אמנים תל אביבים
המתקשים למכור את יצירותיהם בגלריות משום שאין קונים 37,עלייה
בהתערבות המשטרה במקרים של צ'קים חוזרים ופשיטות רגל38
ואולמות אירועים העומדים ריקים בגלל ביטול חתונות וחגיגות בר
מצווה" 39.רק השבוע בא אלינו חתן צעיר וביקש לבטל את מסיבת
החתונה שלו" ,סיפר מנהל אולם אירועים בתל אביב" ,פיטרו אותו
ואין לו במה לשלם".
