Page 139 - 16222

‫ההתבגרות גיל ‪|139‬‬

‫הארץ ולהשיג צמיחה כלכלית מהירה יחסית בלי להתפשר על רמת‬
‫החיים‪ .‬כ־‪ 70‬אחוז מעודף היבוא מומנו על ידי "העברות חד־צדדיות"‪,‬‬
‫כלומר התקבלו במתנה מגרמניה המערבית ומידידינו בארצות הברית‪,‬‬
‫ועל כן לא יצרו התחייבויות עתידיות כלשהן אשר היו נטל על הדורות‬
‫הבאים‪ 29.‬הכלכלנים שניצבו בצד זה של הדיון לא ראו צורך לנסות‬
‫לאזן את מאזן התשלומים הישראלי כבר עכשיו ולהתכונן מראש‬
‫לתקופה עתידית שבה המתנות יפסיקו להגיע‪ ,‬ואף ציינו דרך קבע‬
‫שיריביהם לוויכוח טעו עד כה בתחזיותיהם לגבי יכולתה של המדינה‬
‫להתמיד במצב עניינים של עודף יבוא‪ .‬מחקרים מאוחרים יותר‪,‬‬
‫משנות ה־‪ ,1980‬העלו כי עודף יבוא קבוע יכול להיות גם תוצאה של‬
‫תהליכים כלכליים שאין בהם שום דבר שלילי‪ ,‬כגון צמיחה כלכלית‬
‫מואצת‪ ,‬השקעות גבוהות‪ ,‬הגירה והחלקת צריכה (השאיפה של פרטים‬
‫שיודעים שהכנסתם תגדל בעתיד‪ ,‬כגון מהגרים חדשים‪ ,‬לצרוך עכשיו‬

‫על חשבון העתיד)‪30.‬‬
‫ממשלות ישראל‪ ,‬לוקות כהרגלן באשליות שליטה‪ ,‬החליטו‬
‫לנסות לתקן את הגירעון במאזן התשלומים בכוחות עצמן באמצעות‬
‫מניעת יבוא‪ ,‬עידוד יצוא‪ ,‬איסורים על החזקת מטבע חוץ וביצוע שלל‬
‫מניפולציות שונות ומשונות על שער המטבע שנועדו לפחת אותו‪,‬‬
‫כלומר לייקר את היבוא ולעשות את היצוא כדאי יותר‪ .‬מדיניות דומה‬
‫היתה נהוגה גם במדינות אחרות‪ ,‬אך ממשלת ישראל‪ ,‬כמו תמיד‪,‬‬
‫היתה קיצונית במיוחד‪ .‬התוצאה היתה ג'ונגל ביורוקרטי בזבזני‬
‫ובלתי ניתן לשליטה של הטבות‪ ,‬פטורים‪ ,‬תמיכות‪ ,‬קנסות ואיסורים‬
‫שהוטלו על תחומים כלכליים שונים‪ ,‬כגון תעשייה‪ ,‬תיירות‪ ,‬ספנות‬
‫ותעופה‪ ,‬לפי נטיותיהם להכניס מטבע חוץ למדינה או להוציא‬
‫אותו ממנה‪ .‬בו זמנית התקיימו מספר רב של שערי חליפין‪ ,‬כתלות‬
‫בענף הכלכלי‪ ,‬בתחום העיסוק ובגורמים נוספים‪ ,‬והיה קשה להבין‬
‫את התמונה הכוללת של מאזן התשלומים‪ .‬המרוויחים העיקריים‬
‫מהסבך הבלתי נראה של הג'ונגל הביורוקרטי‪ ,‬כמו תמיד‪ ,‬היו‬
‫גורמים המקורבים בדרך כזו או אחרת לשלטון ומסוגלים לתמרן את‬
‫המערכת לטובתם‪ ,‬ולא יזמים מוכשרים המסוגלים לייצר ביעילות‬
‫מוצרים שיש להם ביקוש גבוה‪ ,‬להקים חברות בינלאומיות ולהפוך‬