Page 136 - 16222

‫‪ 136‬כסף כחול לבן|‬

‫במקרה הזה מדובר באשליה באשר ליכולתה של הממשלה לשלוט‬
‫באיכות ובכמות של היצע הדיור על ידי כך שתיעשה ליזמית‬
‫בתחום ותכוון אותו בהצלחה לתוצאה טובה יותר מזו שאליה יובילו‬

‫השווקים החופשיים‪.‬‬
‫בהשפעת האשליה הזאת הקימו ממשלות בישראל ובשלל מדינות‬
‫אחרות בניינים ענקיים‪ ,‬מכוערים ואחידים‪ ,‬שעלותם מינימלית ואשר‬
‫איש לא היה בוחר מרצונו החופשי לרכוש בהם דירה‪ .‬במקרה של‬
‫ישראל רבים מהבניינים הוקמו באזורים מרוחקים בפריפריה‪ ,‬כחלק‬
‫מהמאבק הדמוגרפי שהזכרנו בפרקים קודמים‪ ,‬ללא התחשבות‬
‫בשיקולים של היצע וביקוש או בקירבה לאזורי תעסוקה‪ .‬מלבד‬
‫זאת‪ ,‬מכיוון שהדירות לא היו בבעלותם של הדיירים‪ ,‬לא היתה להם‬
‫מוטיבציה לטפח אותן‪ ,‬לשפץ אותן ולשמור על הסביבה‪ ,‬וכתוצאה‬
‫מכך הבניינים הוזנחו ומצבם הפיזי הידרדר‪ .‬הדירות עצמן הושכרו‬
‫בהנחות ניכרות לעולים חדשים ולמשפחות עניות‪ ,‬אך אלו מהם‬
‫שהצליחו להיחלץ מהעוני ברחו עד מהרה מהמתחמים הכעורים‪.‬‬
‫במדינות שהזכרנו וברבות אחרות הפכו מתחמי הדיור הציבורי‬
‫לחממות של עוני ושל פשע‪ ,‬וגם השכונות הסמוכות אליהם ננטשו‬
‫בהדרגה‪ .‬בישראל היתה מדיניות הדיור הציבורי קיצונית מזו שהיתה‬
‫במדינות מערביות אחרות‪ ,‬וגם כאן היא ננטשה בהדרגה בשנות‬
‫ה־‪ 1970‬וה־‪ ,1980‬ורבות מהדירות הועברו לבעלות פרטית של‬

‫הדיירים‪.‬‬
‫הדיור הציבורי הוא כמובן רק דוגמה‪ .‬הממשלה התערבה במשק‬
‫בדרכים רבות נוספות‪ ,‬כגון ההתערבות בשערי המטבע‪ ,‬חוק עידוד‬
‫השקעות הון‪ ,‬מניעת יבוא והניהול השערורייתי של קרנות הפנסיה‬
‫של ההסתדרות‪ .‬ככל שעבר הזמן גדלה הסלידה הציבורית מהשיטה‬
‫הזו ומהשחיתות והסבל שנלוו אליה‪ .‬רבים החלו להבחין בסבך הבלתי‬
‫נראה הגדל בפראות‪ ,‬ואפילו מומחים שתמכו עקרונית במעורבות‬
‫הממשלתית הרגישו שישראל עברה את גבול הסביר‪ 26.‬אך בשלב הזה‬
‫קבוצות אינטרס חזקות במשק כבר היו תלויות בהטבות השונות‪ ,‬והיה‬

‫קשה מבחינה פוליטית לשנות את המצב‪.‬‬