Page 137 - 16222
P. 137
ההתבגרות גיל |137
המהקתרשהלוהמימוםזרהיששלראמלאיזן
במצעד האיוולת של המדיניות הכלכלית בישראל שמור מקום מיוחד
לניסיונות לחסום יבוא ולסבסד יצוא .זוהי איוולת משום שיבוא ויצוא
הם בסך הכול שני צדדים של אותה עסקה ,ועל כן קשורים זה לזה
ונעים יחד .נסביר כיצד באמצעות דוגמה.
ישראל מייבאת כמעט את כל החיטה שלה מחו"ל .אך יצרני הלחם
שלנו אינם יכולים לשלם למגדלי החיטה הזרים בשקלים — לחקלאי
האמריקאי שמוכר לנו חיטה אין מה לעשות בשקלים ישראליים.
כדי לשלם לו יצרני הלחם זקוקים למטבע חוץ כגון דולרים .איך הם
יכולים להשיג דולרים? מיצואנים ישראליים דוגמת חברת "אינטל
ישראל" ,שמוכרים מוצרים לחו"ל ומקבלים בתמורה להם דולרים.
"אינטל ישראל" צריכה להחליף את הדולרים בשקלים כדי לשלם
משכורות לעובדיה ,וכדי לשלם מיסים ,ארנונה וכדומה.
יצרני הלחם אינם ניגשים כמובן למשרדי "אינטל" ומבקשים
להחליף שקלים בדולרים; הם עושים זאת באמצעות הבנקים,
והביקוש שלהם לשקלים או לדולרים משפיע על שער החליפין של
השקל ,שהוא המחיר של החלפת שקלים בדולרים .אם יצרני הלחם
יגדילו את יבוא החיטה ,הביקוש שלהם לדולרים יעלה ,והמחיר של
החלפת שקלים בדולרים יהיה גבוה יותר .אם היצואנים לא ייצאו יותר
בהתאם ,יצרני הלחם לא יוכלו להשיג מספיק דולרים כדי לייבא את
הכמות החדשה .על כן ,התוצאה הסופית של מנגנון הביקוש וההיצע
למטבעות חוץ היא שערך היבוא וערך היצוא תמיד יהיו דומים.
אבל לא זה היה המצב בעשורים הראשונים לקיומה של מדינת
ישראל .עוד בתקופת המנדט התאפיין המשק הישראלי ביבוא גבוה
בהרבה מהיצוא (מצב הנקרא "עודף יבוא") ,בעיקר יבוא של הון
שהגיע מהעולים היהודים והארגונים הציוניים ותרם לפיתוח הארץ.
משנת 1927המטבע המקומי ,הלירה הארצישראלית ,הוצמד למטבע
הבריטי ,הלירה שטרלינג ,שער החליפין היה קבוע ,ולכן לא היו
