Page 204 - 16222

‫‪ 204‬כסף כחול לבן|‬

‫בידי ההסתדרות הציונית‪ ,‬ובנק המזרחי הוקם על ידי תנועת הפועל‬
‫המזרחי‪ .‬ממשלות ישראל הכתיבו לבנקים כיצד להשקיע חלק ניכר‬
‫מכספי המפקידים והבנקים שימשו במידה רבה צינורות להעברת‬
‫כספים‪ .‬היה ברור שהממשלה תכסה כל הפסד שייווצר כתוצאה‬
‫מההשקעות האלה‪ .‬הממשלה היתה גם תלויה בבנקים לגיוס הון‬
‫מגורמים חיצוניים‪ ,‬בייחוד בתקופות מאוחרות יותר‪ ,‬כאשר אמינותה‬

‫החלה להתערער‪.‬‬
‫אף שברוב הבנקים לא היו בעלי הון ששלשלו לכיסם את רווחי‬
‫הבנקים‪ ,‬למנהלי הבנקים היה תמריץ להגדיל את רווחיהם‪ ,‬משום‬
‫שהם יכלו למשוך לעצמם ולמקורביהם משכורות עתק ולהעצים‬
‫את כוחם בתוך הסבך הביורוקרטי של הכלכלה ההסתדרותית‪ .‬ללא‬
‫בעלות ברורה של בעלי מניות לא היה מי שיפקח עליהם‪ ,‬ולא היה‬
‫שום חשש שהם ישלמו מחיר כלשהו על נטילת סיכונים מוגזמים‪.‬‬

‫מערכת התמריצים העקומה הזאת היתה כר פורה למשבר פיננסי‪.‬‬
‫אף שכל המשברים הפיננסיים דומים למדי‪ ,‬הכלי הפיננסי המשמש‬
‫להגדלת הסיכונים והרווחים משתנה בכל משבר‪ ,‬משום שהרגולטור‬
‫תמיד מפקח באופן הדוק על הכלים שיצרו את המשבר הפיננסי‬
‫הקודם‪ .‬בישראל של שנות ה־‪ 1960‬וה־‪ 1970‬הכלי היה ויסות מניות‬
‫הבנקים‪ :‬הבנקים המליצו ללקוחותיהם להשקיע במניות הבנק‪ ,‬העניקו‬
‫להם אשראי לשם כך‪ ,‬ובמקביל רכשו בעצמם את המניות כדי להעלות‬
‫את מחירן ולעשות אותן אטרקטיביות יותר‪ .‬למעשה‪ ,‬הרגולטורים‬
‫אסרו על הבנקים לרכוש את מניותיהם שלהם‪ ,‬ולכן במקום לרכוש את‬
‫המניות של עצמם‪ ,‬הבנקים השתמשו בחברות חיצוניות שעשו זאת‪,‬‬

‫או שהיו רוכשים אחד את מניותיו של השני‪.‬‬
‫פעולת הוויסות לא היתה קונספירציה סודית‪ .‬היא עירבה אלפי‬
‫עובדים‪ ,‬וכולם — כולל הרשות לניירות ערך‪ ,‬משרד האוצר ובנק‬
‫ישראל — היו מודעים לקיומה‪ ,‬גם אם לא להיקפה המלא‪ .‬כתוצאה‬
‫מהוויסות שערי מניות הבנקים עלו באופן קבוע‪ ,‬בלי תלות במצבם‬
‫האמיתי של הבנקים או של המשק הישראלי‪ ,‬ויחד איתם צמחה יכולתם‬
‫של הבנקים לגייס הון‪ ,‬להלוות כספים ולהגדיל את רווחיהם‪ .‬חלק גדל‬
‫והולך מכספי הבנקים הוקדש לתמיכה בבועה ההולכת ומתנפחת‪ ,‬ואף‬