Page 205 - 16222
P. 205
השליטה תוילשא לש פוצןינ |205
שמבחוץ המערכת נראתה יציבה ,מתחת לפני השטח גדלו הסיכונים
באופן דרמטי.
מלבד הגדלת הסיכון ,משברים פיננסיים מחייבים "סיכה" כלשהי.
כלומר ,אירוע חיצוני כזה או אחר אשר מוביל להתפוצצות הבועה.
בישראל ,האינפלציה והליברליזציה של שוק מטבע החוץ שתיארנו
בפרק הקודם היו הסיכה .בזכותם המסלול של רכישת דולרים נעשה
יותר ויותר משתלם בתחילת שנות ה־ ,1980וישראלים רבים העדיפו
למכור את מניותיהם בבנקים ולקנות דולרים .במקביל ,האינפלציה
פגעה במלאי ההון של הבנקים ,והם היו זקוקים לוויסות המניות כדי
לשמור על המאזן הפיננסי שלהם .הבנקים נדרשו להשקיע סכומים
גדולים יותר ויותר כדי לתחזק את אשליית הצמיחה של מניותיהם
ואת אשליית היציבות של הונם ,והצמרת הכלכלית של מדינת ישראל
מצאה את עצמה לפתע על קודקודה של בועה ענקית המאיימת
להתפוצץ בכל רגע.
כפי שציינו קודם ,המערכת הפיננסית היא לא סתם עוד סקטור
בכלכלה — היא העורקים ,אי אפשר לתת לה לקרוס .בחודשים
הראשונים של 1983החלו נגיד בנק ישראל משה מנדלבאום ושר
האוצר יורם ארידור לקיים ישיבות עם מנהלי הבנקים בניסיון למצוא
דרך להפסיק את הוויסות ,להוציא את האוויר מהבועה בלי שתתפוצץ,
אך מאמציהם לא צלחו .בתחילת אוקטובר התעורר בישראל חשש
מפיחות גדול בשער השקל ,ורבים מכרו את מניות הבנקים שברשותם
כדי לרכוש דולרים .הבנקים ניסו למנוע מפולת ולקנות את המניות
שהציבור מכר ,אך משאביהם הלכו והידלדלו .שיא ההסתערות של
מוכרי המניות הגיע ב־ 6באוקטובר ,אשר כונה "יום חמישי השחור".
יורם ארידור הזדרז לעצור את המסחר בבורסה למשך השבועיים
הבאים ,כדי לעצור את המפולת.
בסופו של דבר ,כדי לעצור את המשבר ולהציל את מה שנשאר,
העניקה המדינה ערבות למניות הבנקים והפסיקה את ויסות המניות.
המשמעות של הערבות היתה שהמדינה מוכנה לרכוש את מניות
הבנקים מידי בעלי המניות במחיר מובטח מראש ,ולכן אין להם סיבה
לנסות להיפטר במהירות מהמניות .לאחר שבועיים נפתחה הבורסה
