Page 218 - 16222

‫‪ 218‬כסף כחול לבן|‬

‫את בנק ישראל להפחית את הריבית‪ ,‬ושיתפו פעולה עם ההסתדרות‬
‫בניסיון להתאים את התוכנית לאינטרסים שלהם‪22.‬‬

‫בחודשים שלאחר מכן נערכו עימותים קשים סביב התקציב‬
‫ונעשו ניסיונות רבים לפרוץ את גבולות התוכנית‪ .‬שר האוצר יצחק‬
‫מודעי טען בהזדמנויות אחדות‪ ,‬שהממשלה מגדילה בחזרה את‬
‫ההוצאות וחותרת תחת התוכנית הכלכלית‪ ,‬ואילו פרס טען בתגובה‬
‫שהתוכנית מצליחה ואין סיבה לדאוג‪ .‬מלבד זאת פורסמו גם אזהרות‬
‫של האמריקאים‪ ,‬שטענו כי הישגי התוכנית הכלכלית עלולים לרדת‬
‫לטמיון אם הממשלה תיכנע לתביעות של קבוצות האינטרס ותרכך‬
‫את הגזירות‪ ,‬ובנק ישראל איים להעלות את הריבית אם הממשלה‬
‫תחזור בה מהקיצוצים ההכרחיים‪ .‬אך בסופו של דבר‪ ,‬הממשלה לא‬
‫חזרה בה‪ ,‬ועד מהרה כולם התחילו להרגיש שתוכנית הייצוב שונה‬
‫מכל התוכניות האחרות שהושקו בשנים שקדמו לה‪ :‬היא עבדה‪,‬‬

‫ובצורה מדהימה‪.‬‬
‫האינפלציה נבלמה כמעט באחת‪ .‬ביוני ‪ 1985‬זינקו המחירים ב־‪15‬‬
‫אחוז‪ .‬ביולי הם זינקו ב־‪ 27‬אחוז‪ .‬אך באוגוסט הם עלו ב־‪ 4‬אחוזים‬
‫בלבד‪ ,‬בספטמבר הם עלו ב־‪ 3‬אחוזים ובהמשך הם עלו בשיעורים‬
‫אף יותר נמוכים‪ .‬הגירעון הממשלתי‪ ,‬שהיה ב־‪ 1984‬יותר מ־‪ 15‬אחוז‬
‫מהתוצר‪ ,‬התאפס לחלוטין בשנת ‪ 1985‬והתחלף בשנת ‪ 1986‬בעודף‪.‬‬
‫מצב זה לא השתנה גם כאשר הממשלה החלה לשחרר בהדרגה את‬
‫הפיקוח על השכר והמחירים‪ .‬הוצאות הממשלה‪ ,‬שהיו ב־‪ 1984‬כמעט‬
‫‪ 80‬אחוז מהתוצר‪ ,‬ירדו לכ־‪ 60‬אחוז מהתוצר בשנת ‪ 1985‬והחלו‬
‫להתקרב בהדרגה לרמה המקובלת במדינות מפותחות אחרות‪ .‬אך‬
‫אולי ההצלחה המשמעותית ביותר של התוכנית באה לידי ביטוי במה‬
‫שקרה באותה העת לאבטלה ולתוצר‪ :‬גם בשנים שקדמו לתוכנית וגם‬
‫בשנים שאחריה התנדנד שיעור האבטלה השנתי הממוצע בלי מגמה‬
‫ברורה בין ‪ 6‬ל־‪ 7‬אחוזים‪ ,‬וקצב הצמיחה של התוצר גדל מ־‪ 1‬אחוז‬
‫בשנת ‪ 1984‬ל־‪ 4‬אחוזים בשנים ‪ 1985‬ו־‪ ,1986‬ול־‪ 7‬אחוזים ב־‪.1987‬‬
‫כלומר‪ ,‬בניגוד לכל האזהרות וההפחדות‪ ,‬אזרחי ישראל לא שילמו‬
‫מחיר משמעותי על הקיצוץ בהוצאות הממשלה ועצירת האינפלציה‪23.‬‬
‫סקר שנעשה באוגוסט ‪ 1985‬מצא כי ‪ 59‬אחוז מהישראלים תומכים‬