Page 220 - 16222
P. 220

‫‪ 220‬כסף כחול לבן|‬

‫"מהפכה ניאו־ליברלית" המשקפת רעיונות זרים שהגיעו מארצות‬
‫הברית בהשפעת האינטרסים של בעלי ההון‪ 26.‬אין בכך שום היגיון‪:‬‬
‫האינפלציה‪ ,‬הירידה בצמיחה והמחסור במטבע חוץ היו בעיות‬
‫אמיתיות וחמורות שהתוכנית פתרה‪ ,‬ואילו בעלי ההון הישראלים‬
‫לא נמנו עם חסידי התוכנית‪ .‬תמר בן יוסף‪ ,‬שהיתה סמנכ"ל לתכנון‬
‫וכלכלה במשרד התעשייה והמסחר בשנות ה־‪ ,1980‬כתבה בשנת‬
‫‪ 2011‬כי ליבה הכלכלי "נשבר לפני ‪ 25‬שנה"‪ ,‬וכי התוכנית היתה‬
‫"שמיטת מחויבותה של הממשלה בכל תחומי הכלכלה והחברה"‪ 27.‬אך‬
‫בשנות ה־‪ ,1990‬בעקבות הצמיחה הכלכלית שיצרה התוכנית‪ ,‬מערכת‬
‫הרווחה הישראלית דווקא התנפחה משמעותית‪ .‬שינוי קונספציה אינו‬
‫תהליך קל‪ ,‬בייחוד עבור אנשים אשר כיהנו בגוף כמו משרד התעשייה‬
‫והמסחר‪ ,‬שעמד במרכזה של הקונספציה הישנה‪ ,‬במרכזן של אשליות‬
‫השליטה‪ ,‬והפך בן־לילה ללא־רלוונטי‪ .‬מקצתם למדו להשתנות עם‬
‫השנים‪ ,‬ומקצתם נשארו תקועים בעבר‪ ,‬ועד היום מנסים להשליך על‬
‫תוכנית הייצוב מאפיינים שליליים אשר עומדים בסתירה לעובדות‪ ,‬או‬

                                               ‫שאינם קשורים אליה‪.‬‬
‫הסיבה המרכזית ליחס השלילי כלפי תוכנית הייצוב היא ככל‬
‫הנראה ההצלחה המדהימה של תוכנית שהמרכיב המרכזי בה היה‬
‫קיצוץ הוצאות הממשלה והקטנת כוחה‪ .‬גם בשנות ה־‪ 1980‬וגם כיום‬
‫רבים פשוט לא מסוגלים להבין כיצד תיתכן תוצאה חיובית למהלך כזה‪.‬‬
‫המקור לכך הוא אשליית השליטה והעיוורון בנוגע לפגיעתו של הסבך‬
‫הבלתי נראה‪ .‬אם יוצאים מנקודת הנחה שהממשלה יכולה לעצב את‬
‫המציאות הכלכלית על פי רצונה ושהיא איננה נשלטת בידי קבוצות‬
‫אינטרס צרות ועל ידי חוקי פרקינסון‪ ,‬לא ייתכן שפגיעה בתקציבי‬
‫הממשלה או ביכולתה להדפיס כסף כדי לממן את גירעונותיה תוביל‬
‫לתוצאה חיובית‪ .‬כשהעובדות סותרות את האשליה‪ ,‬רבים בוחרים‬

                                                    ‫לדבוק באשליה‪.‬‬
‫ההצלחה של תוכנית הייצוב מרשימה גם בהשוואה בינלאומית‪.‬‬
‫מדינות מתפתחות רבות סבלו מאינפלציה גבוהה ואף מהיפר־‬
‫אינפלציה במחצית השנייה של המאה ה־‪ ,20‬אך ישראל הצליחה לצאת‬
‫מהמצב הזה מהר יותר ובאופן פחות "כואב" ממרביתן‪ .‬האופן שבו‬
   215   216   217   218   219   220   221   222   223   224   225