Page 258 - 16222

‫‪ 258‬כסף כחול לבן|‬

‫ביורוקרטיים‪ 17.‬סופרמרקטים‪ ,‬חברות תקשורת מקומיות‪ ,‬משרדים‬
‫של עורכי דין ורואי חשבון‪ ,‬יצרני מזון ותעשיות אחרות שעדיין‬
‫נהנות מהגנות מיבוא — כל אלה משתרכים הרבה מאחורי התעשיות‬
‫המקבילות במערב אירופה ובארצות הברית‪ .‬למעשה‪ ,‬הפער בין‬
‫ישראל והמדינות המפותחות האחרות היה אמור להיות גדול יותר‪ ,‬אך‬
‫יש גורם אחד שהציל את מדינת ישראל עד כה מהידרדרות חריפה‪:‬‬

‫הגידול של מגזר ההיי־טק‪.‬‬
‫שני גורמים עיקריים העניקו לישראל יתרון יחסי בתחום ההיי־טק‪.‬‬

‫הראשון הוא ההון האנושי‪.‬‬
‫עד אמצע המאה ה־‪ 19‬לא היה קשר ברור בין העם היהודי ובין‬
‫קידמה טכנולוגית ומדעית‪ .‬יהודים אמנם היו תמיד בחזית בכל הקשור‬
‫להון אנושי‪ ,‬אך הם התמקדו ברפואה ובענפי המסחר והפיננסים‪ ,‬ולא‬
‫מילאו תפקיד חשוב בהתפתחויות מדעיות וטכנולוגיות‪ .‬אך מאמצע‬
‫המאה ה־‪ ,19‬במקביל לעליית תנועת ההשכלה היהודית‪ ,‬הופיעו‬
‫חוקרים יהודים בולטים בתחומים מדעיים‪ ,‬כגון אדולף פון באייר‬
‫(חתן פרס נובל לכימיה לשנת ‪ ,)1905‬גבריאל ליפמן (חתן פרס הנובל‬
‫לפיזיקה לשנת ‪ ,)1908‬ובהמשך אלברט איינשטיין‪ ,‬נילס בוהר ושלל‬
‫מפורסמים אחרים‪ .‬רבים מאותם המדענים אחזו בגישה חיובית כלפי‬
‫הציונות ושמחו לתרום ליישוב היהודי מניסיונם ומיוקרתם‪ .‬אחדים‬
‫מהם‪ ,‬כמו חיים ויצמן‪ ,‬אף תרמו לציונות באופן ישיר בפעילות פוליטית‬
‫וארגונית‪ .‬בכל עם ובכל מדינה היו יחידי סגולה מבריקים אשר קידמו‬
‫את חזית הידע האנושי‪ ,‬אך נראה שבקרב היהודים השיעור היחסי של‬
‫יחידי סגולה שכאלו היה גבוה יותר‪ ,‬כתוצאה מתרבות אינטלקטואלית‬

‫הממוקדת בחינוך ובמצוינות‪.‬‬
‫היתרון היחסי של היהודים בתחום הטכנולוגי והמדעי השתקף בין‬
‫השאר בהקמת הטכניון בחיפה‪ ,‬שהלימודים בו החלו בשנת ‪,1924‬‬
‫ובהמשך גם בהקמת האוניברסיטה העברית‪ ,‬שהחלה לפעול ב־‪,1925‬‬
‫ואוניברסיטת תל אביב שהחלה לפעול בשנות ה־‪ .1960‬בחינת קורות‬
‫חייהם של יזמי היי־טק ישראלים ותיקים‪ ,‬מהדור הראשון‪ ,‬מעלה‬
‫שכמעט כולם סיימו לימודי הנדסה או פיזיקה בטכניון‪ ,‬ומקצתם אף‬

‫הועסקו בטכניון כמרצים‪.‬‬