Page 260 - 16222
P. 260
260כסף כחול לבן|
(אף שהם מכנים אותו בשמות אחרים) ולאופן שבו הוא תומך ביזמות
ומאפשר ניסוי וטעיה" 19.מבקר מן החוץ ימצא את החוצפה בכל מקום
בישראל" ,הם כותבים" .באופן שבו מדברים סטודנטים באוניברסיטה
עם המרצים שלהם ,באופן שבו מערערים עובדים על דברי הבוסים
שלהם ,סמלים על הקצינים שלהם ופקידים על שרי ממשלה .עם זאת,
מבחינת הישראלים אין זו חוצפה ,אלא התנהגות נורמלית".
למאפיין הזה נלווית סובלנות יוצאת דופן לכישלונות .ה"חוצפה"
והפתיח ּות כלפי כישלונות וויכוחים מאפשרות לישראלים להטיל ספק
באופן שבו דברים נעשים במקומות אחרים ולקדם חדשנות ארגונית
וטכנולוגית .זינגר וסנור מספקים עשרות דוגמאות התומכות בתזה הזו
מהתעשייה הישראלית ומהשירות הצבאי ,וגם לי יצא להיתקל בכך
בעצמי .למשל ,כשלימדתי סטודנטים בארצות הברית שמתי לב להבדל
משמעותי בינם לבין סטודנטים ישראלים :האמריקאים פונים למרצים
שלהם בכינוי "פרופסור" במקום בשמם הפרטי כמו בישראל ,וחוששים
לדבר בכיתה ולשאול שאלות .כאשר לימדתי חומר חדש בארצות
הברית ,לא יכולתי לדעת אם הסטודנטים בכיתה באמת מבינים את
דברי .בישראל ,לעומת זאת ,יש לעתים מקרים מוגזמים בכיוון ההפוך,
כאשר סטודנט חלש יחסית מתעקש לעצור את השיעור עם שאלות
רבות ,למרות שמרבית עמיתיו לכיתה כבר הבינו את החומר ומעוניינים
להמשיך הלאה .בארצות הברית הוא לא היה מעז לפצות פה.
כמובן ,למרחק עוצמה נמוך ייתכנו גם חסרונות :קשה לפעול
ביעילות למען מטרה משותפת כאשר אנשי הדרגים הזוטרים
מערערים כל הזמן על הממונים עליהם ,וקשה ללמד בכיתה שבה
הסטודנטים מפריעים בלי להתבייש .אולי החסרונות האלו מסבירים
חלק מהכשלים של כלכלת ישראל .אבל עבור תעשיית ההיי־טק,
ובעיקר עבור מחקר ופיתוח ויזמות ,נראה שהיתרונות של מרחק
העוצמה הנמוך עולים על חסרונותיו.
התרשימים הבאים מציגים השוואה בינלאומית של מאפיינים
שונים של תעשיית ההיי־טק הישראלית כיום (בתרשימים מופיעות 30
המדינות הראשונות בכל קטגוריה ,והשנה המאוחרת ביותר שלגביה
מצאתי נתונים).
