Page 263 - 16222
P. 263
תילאודה הלכלכה לש התיילע |263
תעשיית הטקסטיל .התפיסה הכלכלית שלהם שאבה את השראתה
מהעבר .לא מהעתיד :בהתחלה הם ראו בדמיונם מדינות מבוססות־
חקלאות כפי שהיו לפני מאות שנים ,וכעבור זמן הם "התקדמו"
אל המאה־ 19וראו בתעשייה הכבדה את הגורם החשוב עבור משק
מודרני .הם לא התנגדו לקידמה טכנולוגית ,אבל תחומי העניין
שלהם היו אחרים" .הראש היהודי" נועד מבחינתם להמציא פטנטים
שיאפשרו להשיג מטרות לאומיות ,כגון הפרחת המדבר או ניצחון
צבאי על מדינות ערב ,ולא הקמת חברות אלקטרוניקה בינלאומיות
מצליחות.
הסיבה השנייה להיעדר חברות אלקטרוניקה ישראליות מצליחות
היא ההתערבות הקיצונית של ממשלת ישראל בכלכלה בשנות
ה־ 1950וה־ .1960הממשלה וההסתדרות שלטו באופן כמעט בלעדי
בזרם ההשקעות ,ולכן יכלו להתעלם מהיתרונות היחסיים של ישראל
ולהפנות את המשאבים של החברה הישראלית לתחומים שעניינו
אותן .כמובן ,גם בתנאי מעורבות עמוקה במשק ממשלה יכולה
להחליט להפנות חלק מההשקעות לחברות אלקטרוניקה ,כפי שעשתה
ממשלת קוריאה הדרומית אשר תמכה בדרכים רבות ב"סמסונג" וב־
.LGממשלת קוריאה הדרומית האמינה שהתחומים האלה יתפתחו
במהירות רבה בעתיד ,שיש כאן יתרון יחסי ששווה לטפח ,בעוד
ממשלות ישראל האמינו שעתיד הכלכלה טמון בחקלאות ,בטקסטיל
ובתעשיות כבדות אחרות .בדיעבד הקוריאנים צדקו וממשלות ישראל
טעו .זהו החיסרון של מעורבות ממשלתית עמוקה :עליך לחזות
במדויק את העתיד .לפעמים זה עובד ,אבל בדרך כלל לא .לולא
המעורבות הממשלתית הניכרת בשנות ה־ 1950וה־ ,1960השווקים
היו מנתבים את המשאבים בהדרגה בהתאם ליתרונות היחסיים ולא
היה צורך בחיזוי העתיד.
חוסר המיצוי של היתרונות היחסיים בישראל נבע אפוא
משילוב של שני גורמים :המעורבות הממשלתית הרבה במשק,
וחוסר העניין של הממשלה בתעשיית האלקטרוניקה ,שהיתה הבסיס
להיי־טק.
אך מנגנון היתרון היחסי חזק יותר מכל החלטת ממשלה .לכן,
